בעשורים האחרונים, מדידת התזונה האנושית נחשבה לאחת הבעיות המתסכלות ביותר במדע הבריאות. כיצד ניתן לדעת באמת מה אנשים אוכלים? לפי מחקר חדש שפורסם בינואר ב־Nature Food על ידי החוקרת ד"ר קטלינה קופרנקו ועמיתיה, הפתרון טמון בשילוב טכנולוגיות מתקדמות - מטלפונים חכמים ועד ביולוגיה מולקולרית.
המחקר מצביע על כך ששיטות הדיווח העצמי, כמו שאלוני תדירות מזון או יומני אכילה, סובלות משגיאות מדידה חמורות. במחקרים נמצא כי אנשים נוטים לדווח על צריכת אנרגיה הנמוכה בעד 50% מזו בפועל - ובעיקר בעלי עודף משקל. בנוסף, השפעת "ההטיה החברתית" גורמת לנבדקים לצייר תפריט בריא יותר מזה שהם באמת צורכים. תוצאות אלו מערערות את אמינות ההמלצות התזונתיות הנבנות על בסיס דיווחים אלו.
על פי המאמר, שלישיית טכנולוגיות חדשות עשויה לפתור את הבעיה: יישומי סמארטפון המאפשרים רישום בזמן אמת, מערכות זיהוי תמונה המבוססות בינה מלאכותית, וביומרקרים -סמנים ביולוגים הנמדדים בדגימות דם או שתן בעזרת טכנולוגיות אומיקס (omics). בעוד ששתי הראשונות עדיין תלויות בשיתוף פעולה של המשתמש, הביומרקרים מספקים מדידה אובייקטיבית - מעין "טביעת אצבע ביוכימית" של המזון שנצרך בפועל.
עם זאת, גם הם אינם מושלמים, שכן רוב הסמנים משקפים צריכה לטווח קצר בלבד ודורשים דיגום מתוזמן היטב. לפיכך, החוקרים ממליצים על מערך אינטגרטיבי: שימוש באפליקציות ובמערכות צילום לאיסוף נתונים שוטף, לצד הזנת דגימות ביולוגיות שמאמתות את המידע.
הגישה הזו, הם טוענים, עשויה להצית מהפכה בתחום התזונה האישית (Precision Nutrition) ולאפשר התאמת תפריטים מדעית לכל אדם על פי מבנה גופו ומטבוליזם ייחודי. מעבר לכך, יישום מדויק של הערכת תזונה חיוני גם למחקר סביבתי - שכן רק כך ניתן להעריך באמת את ההשפעה האקולוגית של הרגלי הצריכה ולפתח מדיניות מזון בת קיימא.
"בלי יכולת למדוד נכון מה אנחנו אוכלים," מסכמים החוקרים, "גם מאמצים למנוע מחלות וגם יוזמות להפחתת נזקי מזון על הסביבה עלולים להיות פשוט לא אפקטיביים."
0 תגובות