בפרקליטות המדינה נמצאת בשלבי התגבשות מתקדמים החלטה להגיש כתב אישום רחב היקף בפרשת "קטארגייט". לראשונה נחשף כי בין השמות הבולטים שצפויים להיכלל בכתב האישום נמצאים האלוף במיל' פולי מרדכי (לשעבר מתאם פעולות הממשלה בשטחים) וכן בכיר לשעבר בארגון המוסד. כוונת הפרקליטות היא להעמיד לדין שורה ארוכה של מעורבים, אך ההחלטה הסופית והרשמית ממתינה לחותמתם של היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה.
המוסד נדרש להבהרות: מאחורי הקלעים של חוות הדעת המודיעיניות
מאחורי הקלעים של גיבוש כתב האישום, מתנהל מאבק חריף ומורכב על הגדרת הנזק הביטחוני והמדיני שנגרם למדינת ישראל בעקבות הפרשה. לכתב i24NEWS, אבישי גרינצייג, נודע כי לאחרונה התקבלה חוות דעת רשמית של שירות הביטחון הכללי (שב"כ), אשר עסקה באופן ממוקד בנזק הפוטנציאלי והממשי ליחסי החוץ של ישראל עם מצרים.
בעקבות חוות הדעת של השב"כ, נדרשה חוות דעת מקבילה גם מארגון המוסד, הפעם בנוגע להשפעת הפרשה על הציר הרגיש מול קטאר. חוות הדעת של המוסד אכן הועברה בימים האחרונים לידי מערכת אכיפת החוק, אך הוחזרה באופן חריג שנית לארגון הביון לצורך ביצוע "דיוקים והבהרות אחרונים" לפני קבלת ההכרעות בקודש הקודשים של משרד המשפטים.
ההדלפה שסיבכה את התמונה
הדרישה להבהרות מול המוסד לא נולדה בחלל ריק. ברקע הדברים עומדת התבטאות מפתיעה ומעוררת סערה של ראש המוסד הנוכחי, דדי ברנע. במהלך שיחת רקע סגורה שקיים ברנע עם עיתונאים – אשר הופרה והודלפה על ידם לרשת – הביע ראש הארגון עמדה חריגה לפיה, לדעתו המקצועית, לא נגרם נזק לביטחון המדינה כתוצאה מפרשת קטארגייט.
אמירה זו עמדה, ככל הנראה, בסתירה מסוימת לקו שהובילו גורמי ביטחון אחרים ובראשם השב"כ, ועל כן ביקשה הפרקליטות לקבל ניסוחים חדים, רשמיים ומשפטיים יותר מהמוסד בטרם יוגשו כתבי האישום לבית המשפט.
ממתינים להכרעת היועמ"שית
למרות הכוונות הברורות של צוותי התביעה בפרקליטות להגיש כתב אישום רחב, המילה האחרונה בתיק הרגיש הזה טרם נאמרה. בשל רגישותם הציבורית והביטחונית של הנאשמים והחומרים המסווגים, ההחלטה הסופית האם להגיש את כתבי האישום ובאילו סעיפים במדויק, תוכרע בקרוב מאוד על ידי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, יחד עם פרקליט המדינה, עמית איסמן.
0 תגובות