"לוקח לנו יותר זמן להוריד את הקומה הזו, מאשר רחוב שלם בעזה", אומר לי לוחם ההנדסה כשהוא ספק רציני ספק צוחק.
אז למה שלא תורידו את כל המבנה וזהו? שאלתי. אוי לרשע ואוי לשכנו...
"אני לא הכתובת לשאלה הזו", הוא ענה, "אבל זה עניין משפטי, עניין של נהלים. והאמת היא שיש בזה היגיון מסויים. כל אחד ידע שאם הוא מתעסק עם טרור הוא יפגע. ואם הוא לא קשור, אז לא יקרה לו כלום. שלא שווה לו".
>> למגזין המלא - לחצו כאן
אנחנו עומדים בלב הכפר העוין. רעש אדיר מסביב. מקדחות לוחמי ההנדסה קודחים חורים בהם יוטמן חומר הנפץ שיפוצץ את המבנה.
הערב התלוויתי לכוח גדול מחטיבת יהודה שנכנס אל הכפר בית עוור שם מחריבים את הקומה בה התגורר המחבל הנתעב, מי שסיפק את הנשק לפיגוע בכביש המנהרות בו נרצח הקדוש הילד טוביה שמחה בן ה-12 שהיה על אוטובוס קווים בדרכו מירושלים לביתר.
התרגלנו כבר לקבל את כל ההודעות הצה"ליות על פעילויות מסוג זה, אבל רק כשראיתי את זה בעיניים הבנתי עד כמה מדובר בעבודה סיזיפית, ארוכה, מורכבת ומסוכנת.
הערב הזה התחיל הרבה קודם, עם קבלת אישור משפטי והודעה למשפחת המחבל. לאחר מכן נינתה הודעה על ההריסה ואזהרה לפינוי הבית והסביבה. לאחר מכן מודיעין, אישורים, תיאום כוחות חבירים ועד ערב הפעולה עצמו.
מתחילים בבסיס עם תדרוכים, הנחיות, נהלים, מקרים ותגובות, שיבוצי כוחות, מי אחראי על מה. ויש הרבה כוחות. יש את יחידת עוקץ שישללו חומרי נפץ ומחבלים בבית, יש את לוחמי ההנדסה מסיירת יעל ויש את מי שדואג לתכלל את הכל, חטיבת יהודה ובה לוחמי פיקוד העורף - גדוד שחר, האחראים על כל האזור.
תוך כדי הפעילות אני מחליף כמה מילים עם מפקד הגדוד סא"ל פ'.
מה קורה כאן הערב ועד כמה זה משמעותי?
"הריסת בית מחבל, של אותו פיגוע. כרגע כוחות הנדסה מכינים ומטמינים את חומרי נפץ. זה משמעותי מאוד למניעת הפיגוע הבא. בסופו של דבר כשמחבל בא לעשות פיגוע, הוא יודע שהוא הולך למות אבל אם הוא ידע שכל המשפחה שלו תיפגע, זה יכול להשפיע על מחבלים אחרים וזה חלק מההרתעה".
עד כמה הפעולה הלילה מסוכנת, מסובכת?
"כל כניסה לשטח פלסטיני הוא מסוכן. כבר היינו כאן כמה פעמים, שמנו להם צווים. הם יודעים שאנחנו מגיעים להרוס, לכן יש חשש שהם יטמינו מטענים ולכן יש פעילויות שאנחנו עושים לפני, סריקות, רחפנים וכמובן אנחנו שנותנים את כל המעטפת".
אנחנו נמצאים בתוך השבעה לפיגוע הקשה שהיה בירושלים. עד כמה זה משנה?
"פיגוע כואב. והדברים האלו שאנחנו עושים זה בשביל למנוע את הפיגוע הבא. הלוחמים מבינים היטב את המשמעות, לשמור על הגיזרה ועל המדינה".
אני רואה שיש כאן מילואמניקים מבוגרים שעברו את גיל 30 או 40 ואפילו ראיתי מהנדסים וחשמלאים בגיל גבורות...
"נכון. יש כאן כוחות הנדסה חבירים, נהגים, טכנאים. כולם מבינים את המשמעות וכל אחד בא לתת יד במה שהוא יכול. יש לי אין ספור הערכה. זה הדבר הכי חשוב ואנחנו מעריכים אותם מאוד".
העבודה נמשכת. אני נכנס לכמה דקות אל תוך הבית. יש הקפדה יתירה שלא לצלם או להראות את הפרצופים של החיילים שלא יסתבכו חלילה במקרה ויטוסו לחו"ל.
החברה האלו מ'הנדסה' עובדים קשה. אין להם העדפה אם עזה או כאן. "מה שנדרש ואיפה שנדרש - נעשה", אומר לי אחד הלוחמים, "כאן זה קצת יותר מעצבן זה כירורגי לפוצץ רק את הקומה הספציפית הזו. לוקח לנו יותר זמן להוריד את הקומה הזו, מאשר רחוב שלם בעזה".
השעות עוברות. כבר 4 לפנות בוקר. אני יוצא, זהו מיציתי. הביאו ארגזים של חומר נפץ וציוד, עוד מעט כולם מתפנים והפיצוץ יבוצע.
אנחנו מחכים לרכב ממוגן שיוציא אותנו יחד עם קבוצת חיילים צעירים, ואני פותח בשיחה עם כמה חיילים משועממים שממוקמים בתוך מחסן בקצה הרחוב. הם משחקים עם חתול פלסטיני, נותנים לו מים. ניגוד שכזה. פיצוץ של בית ומים לחתול. החיילים במלוא האנרגיה. רק חיילת אחת דורשת מהם שיעזבו את החתול כי 'זה מלחיץ אותה', והם מקשיבים מיד.
מהיכן אתם? אני שואל. אחד דרוזי מדליית אל כרמל, אחד מפתח תקווה, אחד ממודיעין אחד ממושב בית חנן ואחד בכלל חסוי. ואת מהיכן?, אני שואל את מי שניצבת בעמדת קרב סוקרת את הרחוב בדריכות, "אני מטבריה".
זו המפקדת. מסביר לי המודיעיני. ואני צוחק לעצמי בלב מהקלישאה ש"כולם רועדים ממפקדת שמפחדת מחתול".
ספרי לי על הפלוגה, איך הדברים עובדים?
"אני שחר מ"פ של פלוגת שביט בגדוד שחר. לפיקוד העורף יש 5 גדודים. שחר, רם, קדם תבור וגדוד ארי. אנחנו בגדוד שחר בה יש 3 פלוגות. שביט חץ ורותם. אני זכיתי לפקד על פלוגת שחר".
מה שחר שונים מהגדודים השונים?
"היא הפלוגה הראשונה בחטיבה, המייסדים. אנחנו שונים ברוח ובאווירה".
ומה אתם עושים הלילה?
"פעילות מבצעית, הריסת בית המחבל. אנחנו מאבטחים את המרחב לשאר הכוחות החבירים. ובגדול אנחנו מבצעים שיחות אזהרה ופינוי לכל הבתים הסמוכים למקום".
עד כמה זה מסוכן?
"מסוכן. אבל אנחנו עושים את זה כי זה מה שצריך לעשות. זה יותר גדול מאתנו".
ספרי לי על שאר הפעילות שלכם
"לילה לילה, פעילות התקפית בגזרה. מעצרים, תחקורים, חיפוש אמל"ח, פעילות רגלית או רכובה, נכנסים ועושים פעילות. מארבים למיידי אבנים. לפעול נגד פח"ע וטרור".
השבוע חווינו פיגוע קשה, מה המשמעות מבחינתכם?
"עיבוי עמדות, מענה חזק נגד פיגועי השראה, חלילה, שאף אחד לא ינסה לחקות. לכן אנחנו צריכים להיות חזקים בקצה. גם בנושא מסתננים. בשבוע האחרון עצרנו בלילה אחד מעל 70 שב"חים. צריך להבין שאלו לא אזרחים תמימים וזה הישג שיכול להיות משמעותי".
>> למגזין המלא - לחצו כאן
אני עולה על הרכב הממוגן. יוצא חזרה לבסיס ומשם הביתה. הגעתי בדיוק לתפילת ותיקין. בבוקר כשהגיעה ההודעה הלקונית על פיצוץ ביתו של המחבל, ידעתי מה עומד מאחורי זה, על מאות החיילים שהיו ערים כל הלילה, עבדו קשה וסיכנו את החיים שלהם, בתקווה ותפילה שההשתדלות הזו תעצור את הפיגוע הבא.
0 תגובות