ב־2020 נדהמו מדענים לגלות חלודה הנוצרת מהמינרל מטיט־ברזל על פני הירח, תופעה שהוגדרה "מסתורית" ובלתי מוסברת בשל מחסור כמעט מוחלט של חמצן ומים בסביבה הירחית. גלאי המשימה ההודית Chandrayaan־1 זיהו את המינרל בעיקר באזורים הקטבים, ואיש לא ידע לתת הסבר כיצד הוא נוצר בתנאים קיצוניים כל כך.
ההשערה שעלתה עוד אז טענה כי ייתכן שחמצן מכדור הארץ מגיע לירח דרך תופעה הקרויה "רוח כדור הארץ" - כאשר כדור הארץ מסתיר את הירח מהשמש חמישה ימים בכל חודש, וזרם חלקיקים אנרגטיים שנשאו חמצן מהאטמוספירה של כדור הארץ מגיעים אל פני ירח. רוב הזמן חשוף הירח לרוח השמש בלבד, הכוללת בעיקר מימן, אך בימים אלו מתאפשר מעבר של חמצן, מימן וחנקן דרך המנהרה המגנטית בין כדור הארץ לירח.
במחקר החדש, שפורסם בספטמבר ב־Geophysical Research Letters, שחזרה הקבוצה הסינית את התנאים במעבדה: מדענים חקרו מינרלי ברזל נפוצים מהירח כשהקרינו עליהם יונים של חמצן ומימן במהירות גבוהה, בדומה לאנרגיה של חלקיקים מקרי רוח כדור הארץ. התוצאות היו חד־משמעיות: החמצן יצר תגובה כימית שהפכה את הברזל למטיט, כלומר חלודה. הקרנת המטיט בכמות גדולה של מימן גרמה לו להישחק ולהפוך בחזרה לברזל מתכתי.
"כך התקבלה ההוכחה הראשונית לכך שתופעת הרוח מכדור הארץ היא שמניעה את תהליך יצירת ההמטיט ומעצבת את תפוצתו על פני הירח", סיכמו החוקרים במאמרם. האנרגיה הגבוהה של החלקיקים התבררה כמכרעת: רק כאשר זרם החמצן גבוה מהמימן נרשמת התפשטות מקסימלית של המטיט.
בסיוע הקטארים: אזרח אמריקני שוחרר משבי הטליבאן
ד"ר שואי לי, שמצא את ההמטיט הירחי לראשונה ב־2020, תיאר את הניסוי העדכני כ"חשוב מאוד, שמספק תשובה אמינה לתעלומה ממושכת". מסקנות החוקרים מדגישות שהירח מהווה ארכיון גאולוגי ארוך־טווח של חילופי חומרים בין כדור הארץ לירח - תגלית שצפויה להשפיע על עיצוב ציוד ותכנון משימות עתידיות לאסטרונאוטים ומערכות מחקר שיעבדו על הירח.
0 תגובות