סמוך לעיירת מעז'יבוז' היה שואב מים שהיה מרבה באמירת תהלים וזה היה מגן על העיר, ובעיירה היה יהודי עשיר ותלמיד חכם שרצה לכתוב ספר תורה המהודר ביותר, לקח עגלים ושחטם ואת הבשר חילק לעניים ואת העורות עיבד לקלף לכתיבת ספר תורה, ולקח סופר צדיק וקדוש שישב ויכתוב את הספר תמורת פרנסה ברווח.
כשהספר היה מוכן עשו סעודה גדולה לכבוד הכנסת ספר תורה, ושואב המים שהיה רעב נטל את ידיו בשקט, וכשראה זאת העשיר שנטל ראשון את ידיו, אמר לו בכעס מי אתה שאתה נוטל ראשון וכי בגלל שאתה אומר הרבה תהלים אתה אדם חשוב?
שואב המים עזב את הלחם והלך לביתו, ולא היה איש ששם לב למאורע.
בלילה, העשיר החל ללמוד תורה ופתאום הגיע איש וקראו לו שיצא החוצה. וכשיצא הגיע רוח סערה ונשאה אותו למדבר רחוק, שם נפל עליו פחד, והבין שזה בגלל שבייש את נושא המים, וראה שיש במרחק ממנו בית מואר ובוודאי הוא של גזלנים, אבל אמר אין לי מה להפסיד אלך לשם.
ובקושי הצליח ללכת כי הרגיש שעצמותיו שבורות והלך על ארבע עד שהגיע לאותו בית ושם שמה קול המכריז: "פנו מקום לדוד מלך ישראל" וכן שמע עוד קול שאומר "פנו מקום לרבי ישראל הבעל שם טוב".
ושאל הבעל שם טוב מדוע הזמינו אותו לכאן ומי זה האיש שנמצא בחוץ?
השיב דוד המלך שהוא הזמין את האיש לדין והבעל שם טוב יהיה המליץ ודיין שלו.
דוד המלך טען שהוא ביקש ופעל אצל ה' "שכל האומר תהלים יהיה חשוב כאילו עסק בנגעים ואהלות", ואיש זה בייש את שואב המים שהיה מרבה באמירת תהלים.
לכן רצוני שיפסק עליו דין, והזקן שם הורה שענשו שימות מיתה בידי שמים בביתו. הבעל שם טוב סנגר וטען, אם כדבריכם שהאומר תהלים כל כך חשוב, אם העשיר ימות לא ידע שום אדם למה מת, לכן שיפייס את שואב המים ויעשה סעודה גדולה ויספר את המעשה הזה.
ויצא שליח בית הדין והציע לפני העשיר את שני הפסקים, ובחר בפסק של הבעל שם טוב.
אחר כך שאלו האם העשיר הזה מכיר את הבעל שם טוב והשיב הבעל שם טוב שלא, חזרו ודנו במשפטו, כי כיצד יתכן שהוא גר קרוב לבעל שם טוב ואינו מכירו ויצא עליו פסק הראשון שחייב מיתה בידי שמים, שוב עמד הבעל שם טוב וטען, אם ימות לא ידעו למה מת, לכן עצתי שישאלו את פיו אם מסכים שמעתה והלאה יקבל את פני, ויצא השליח והציע את הפסק האחרון של הבעל שם טוב הקדוש, וקיבל העשיר את הפסק דין.
ונתנו לו כד של מים ורחץ עצמו והגיע ענן והחזירו לביתו, ועשה סעודה גדולה וסיפר את המעשה הזה.
ואחר כך נסע לבעל שם טוב וכשראה את פניו התעלף ורצה לספר לבעל שם טוב את כל המעשה שהיה בשמיים אמר לו הבעל שם טוב, זה בסדר אני יודע הכל.
ומאותו היום זכה העשיר והיה קרוב לבעל שם טוב הקדוש.
זכותו תגן עלינו אמן.
0 תגובות