יש סגולה גדולה לספר בכל מוצאי שבת קודש סיפור מהבעל שם טוב הקדוש, וזו סגולה לכל הישועות.
פעם אחת שמע המגיד ממעזריטש שיש בעולם צדיק הנקרא הבעל שם טוב. אמר לעצמו: “מה? אומרים שהוא עושה מופתים ובקי בכל חכמת התורה? אלך לראות מי הוא.”
המגיד ממעזריטש היה באותם ימים גאון עולם, בקי בש״ס, בפוסקים ובכל חכמת הקבלה. הוא הגיע אל הבעל שם טוב, וביום הראשון סיפר לו הבעל שם טוב סיפורים פשוטים, על גוי אחד שהיה צריך להביא לחם לעגלון שלו. המגיד התאכזב.
ביום השני חשב: “אולי היום אשמע ממנו דברי תורה.” אך גם הפעם סיפר לו הבעל שם טוב סיפור על סוס שהיה צריך להביא לו תבן. באמת, בסיפורים הללו היה עומק עצום, אך המגיד עדיין לא הבין את כוונתם.
אמר המגיד לעוזרו: “חבל על ביטול התורה. אילו היה אפשר לצאת עכשיו, הייתי יוצא. אבל מכיוון שכבר לילה, מחר בבוקר נעזוב את המקום.”
בחצות הלילה אמר הבעל שם טוב לעוזרו: “לך וקרא למגיד ממעזריטש שיבוא אליי.”
כאשר הגיע, שאל אותו הבעל שם טוב: “אתה יודע ללמוד?”
ענה המגיד: “כן.”
“שולט גם בחכמת הקבלה?”
“כן.”
אמר הבעל שם טוב לעוזרו: “הבא לי מהספרייה את הספר ‘עץ חיים’.”
פתח הבעל שם טוב מאמר אחד ואמר למגיד: “הסבר לי מה כתוב כאן.”
המגיד הסביר את הדברים כפי הבנתו.
אמר לו הבעל שם טוב: “לא אמרת כלום.”
המגיד חזר ועיין היטב במאמר, ואמר: “כבודו, זהו הפשט. אם לכבודו יש פירוש אחר, אשמח לשמוע.”
אמר לו הבעל שם טוב: “עמוד על רגליך.”
באותו מאמר הוזכרו שמות של מלאכים. הבעל שם טוב החל לקרוא את הדברים בקדושה ובדבקות, ולפתע התמלא כל הבית כלהט של אש. מתוך האש בקע אור גדול, והנוכחים ראו ממש בחוש את המלאכים שנזכרו במאמר.
אז אמר הבעל שם טוב למגיד:
“הפשט שאמרת – אמת הוא. אבל היה חסר לך דבר אחד: הנשמה שבלימוד.”
באותו רגע הבין המגיד שעומד לפניו איש אלוקים קדוש.
הוא פנה מיד לעוזרו ואמר: “אתה סע הביתה. אני נשאר כאן.”
ומאז נשאר המגיד ללמוד אצל הבעל שם טוב את חכמת הקבלה ואת הסודות העליונים, והפך לאחד מתלמידיו המובהקים.
כל המעשה הזה מובא בספר כתר שם טוב.
0 תגובות