איך ניצל הבעש"ט הקדוש – מסכנת הרג?
פעם אחת שמעתי מהרב קהילתנו, שהבעל שם טוב הקדוש יצא מכפר טשארטריע, והלך ללון ביער סמוך לכפר.
וביער ההוא נהרגו יהודים כמה פעמים, על כן, החליט הבעל שם טוב הקדוש ללון בלילה ביער, כדי להבריח את הקליפה של רציחה מהיער.
אמר הבעל שם טוב הקדוש לאנשיו: אני רוצה לישון, ואתם אל תישנו ותאמרו תהלים, כי העבד כנעני שלנו רוצה להרוג אותנו, ועל כן, אל תישנו כל הלילה.
בבוקר שלחו את אחד האנשים לכפר להביא להם מים לרחוץ, ואח"כ נסעו לכפר. כשהתיישבו לאכול, הבעל שם טוב הקדוש קרא לעבדו:
ונתן לו צלוחית של מי דבש ושתה.
אמר לו הבעל שם טוב הקדוש: תודה לי שרצית להרוג אותנו בלילה, הודה העבד ואמר: כן הוא.
אמר הבעל שם טוב הקדוש לעבדו, היתה עוד פעם אחת שגם רצית להרוג אותי, כשהיינו סמוך לק"ק נעמירוב? אמר לו עבדו: אמת.
אמר לו הבעל שם טוב הקדוש: מפני מה חשבת לעשות כך? הלא אתה יודע שאי אפשר להערים כנגדי? אמר לו העבד: איני יודע מדוע, שד נשך אותי.
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
מענין בסיפור הזה, שהבעש"ט הקדוש נותן לעבדו צלוחית עם 'מי דבש' ואח"כ שאל אותו, אם רצה להרוג אותו, האם ה'מי דבש' מרמז משהו עבורנו:
מדוע הבעש"ט הקדוש נתן לעבדו דווקא 'מי דבש'?
ועלה בליבי רעיון מענין שמחבר כמה קצוות:
מהרהורי ליבי עלה רעיון מענין שמקשר בין כמה דברים:
מייסד תורת החסידות הבעש"ט הקדוש שנתן לעבדו 'מי דבש', שלא הצליח להורגו...
לבין חודש חשוון שצרופו - "ארץ זבת חלב ודבש"...
ובין לימוד התורה המשול למים ודבש, שבכוחו להגן ולשמורבזמן המלחמה...
ובין המנהג לתת לתינוק ביום הברית 'מי דבש'...
ובין הבלבול שיהיה לפני בוא המשיח, שהשיב רבי בונים שישתה 'מי דבש'...
# עליית הנשמה של הבעל שם טוב הקדוש בראש השנה תק"ז – כאשר הגיע הבעש"ט הקדוש להיכל משיח, ושאל אותו: "אימתי קא אתי מר"? (מתי תגיע?) וענה לו המשיח: "וכשיפוצו מעיינותיך החוצה...".
והבעש"ט במסירות נפש ודבקות גדולה הפיץ את תורת החסידות, ועל כן, לא יכל העבד הנכרי להורגו, שכן, איך היינו זוכים לקבל פני משיח?
ונתן הבעש"ט הקדוש לעבד 'מי דבש'.
# הצירוף של ראש חודש חשון מתחיל:
מ"ארץ זבת חלב ודבש" – 'הוא"ו' של ודבש (ודבש היום הזה י"י).
דרי א"י עוברים כל מיני תקופות ומלחמות, ולפעמים רואים בא"י גם דברים לא מתוקים, אבל, התורה מתארת את א"י, ומסיימת דווקא במתיקות, במילה דבש - שזה מתוק ('זיס').
# השגחה מיוחדת על ארץ ישראל – "ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה'" – נכון שא"י נקנית ביסורין, אבל, יש עליה בצורה תמידית: "הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל", ולכן:
אנו יכולים לבטוח בה' - ולהיות רגועים!
# ההגנה על הארץ הקודש - "עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים" – ישנה שותפות בלתי מתפשרת בין החיילים שמגנים על תושבי א"י לבין לומדי התורה, שחייבים לתת את חלקם במלחמה, ועליהם נאמר: "עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים" – ודרשו חז"ל, ר' יהושע בן לוי, מה שהכוונה: "מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה? שערי ירושלם - שהיו עוסקים בתורה" (מכות י').
הלימוד תורה - מעורר זכות, הגנה ורחמים על יושבי א"י, ולכן:
בימים אלו, יש חובה מיוחדת ללומדי התורה, להתמיד ולהתחזק בלימודם!
# בברית מילה לתת לתינוק מעט דבש – שיהיה בן תורה: "שמעתי בשם הבעש"ט איש מפי איש סגולה, שיהיה הילד בן תורה, לקח על הכוס של הברכה בברכת הברית מילה, מי דבש שקורין מע"ד, ובמקומות שאין בנמצא משקה זו, יוכל לקח דבש ומים, ולהרתיח הדבש בתוך המים בכלי קטנה, ובדוק (ס' חוק עולם בקונטרס בית עולם).
והבל פיותיהם של תינוקות של בית רבן שלא חטאו - יעמוד לזכות לעם ישראל.
# כשיבוא המשיח אוכל 'מי דבש' – מדוע? הרבי ר' בונם זצ"ל מפרשיסחא ביקש מהיהודי הקדוש זצ"ל, פירוש ל'הושענא שלוש שעות'. והשיב לו, שהפירוש 'הושענא שלוש שעות' – הוא: פירוש על החרוז 'הושענא רגש תשועות' שנאמר לפניו, והוא, שלפני ביאת המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג:
ויהיה הרגש והמהומה של המלכויות, כמו שאמרו קדמונים.
ויהיו שלוש שעות שיהיה מאוד קשה לעמוד בהם, ומי שיזכה לעמוד בשלוש שעות קשות אלו, יזכה לראות בביאת המשיח.
השיב לו הרבי ר' בונם זי"ע, אני, יש לי עצה לזה, כאשר אראה שמגיעים שלוש השעות אלו, אשתה חצי טאפ מי דבש ("מעייד"), ואהיה שיכור: ואישן בכל השלוש שעות הללו. והשיב לו היהודי הקדוש זי"ע, מי שיהיה לו שכל אז לעשות כן, בוודאי טוב יעשה. (אור הנפלאות דף ב').
ואין אנו יודעים אם התכוון לשינה או ללימוד התורה, שיאכל 'מי דבש', שהתורה נמשלה למים שנאמר: "הוי כל צמא לכו למים" - ואין מים אלה תורה, ל'דבש' כפי שנאמר: "דבש וחלב תחת לשונך" - שמתיקות התורה תגרום לא להתבלבל בשלוש שעות אלו.
# הבעש"ט הקדוש ניצל מעבדו ונתן לו 'מי דבש' - והמשיך להפיץ את תורת החסידות, כדי לקרב את ביאת המשיח שיציל ויגאל אותנו מכל אויבנו, והיא מביאה:
חיבור לאלוקות, ומחדירה לנשמה אור וחיות אלוקי - 'אין סופי'!
'אין עוד מלבדו' - יחוד ה': אומר הבעל שם טוב הקדוש, שכל הפסוקים כגון:
"אין עוד מלבדו", ו"את השמים ואת הארץ – אני מלא" הם – כפשוטם ממש!
'לית אתר פנוי מניה' – ממש!
הסרת המחיצות וההסתרות ממציאות ה': אם נבין שהכל זה הקב"ה, נסיר את המחיצות ההסתרות בינינו לבין ה' יתברך, נדע שהכל לטובתנו, ואלו כ'צירי לידה' שמקרבים את גאולתנו.
בזמן ניסיון – יש הסתרה: פעם הגיע לבעש"ט הקדוש אדם שאמר לו שקשה לו לקבל את מה שקורה עימו באהבה.
ענה לו הבעל שם טוב הקדוש, שאם הוא יצליח לקבל את כל מה שבא עליו באהבה, יהיה לו עולם הזה, ועולם הבא.
ושאל, איך ניתן לקבל הכל באהבה? ענה לו הבעל שם טוב הקדוש: שצריך להתפלל לקב"ה שיזכה להאיר את עיניו, ויוכל לראות ולהאמין שהכל מגיע לו מאהבת ה' יתברך אליו, וכך, יוכל למצוא את הטוב שיש בדבר, ולהודות לקב"ה על מה שקורה עימו.
לכל מקרה ואירוע יש כוונה מיוחדת: כל מה שקורה מושגח לפרטי פרטים, ונעשה בכוונה מיוחדת, לטובת האדם, מאת בורא עולם שכולו טוב.
ובזמן זה ראוי שכולנו 'נתגייס' כל אחד בתחומו, להוסיף זכויות ולהגן על עם ישראל, והקב"ה יושיענו יביא את משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן!
ראוי ויפה לסיים בדבריו הנפלאים של 'פרי הארץ': רבי מנחם מנדל מוויטפסק אמר על הבעל שם טוב הקדוש: "היה היה דבר השם, ביד – בעל שם! ומהקדמונים – לא קם כמוהו! ואחריו לעפר – מי יקום" ('פרי הארץ' בד"ה יהא שלמא).
העיד הרה"ק מקוריץ: ששמע מפיו של 'תולדות יעקב יוסף' שאמר:
"שבכל דיבור ששמעתי ממורי הבעל שם טוב – ניתן להחיות מתים" והבן! (ליקוטי 'אמרי פנחס', שער התורה).
"תורת ה' תמימה משיבת נפש" – וכל אחד יקח משהו מהדברים שקצת ישיב את נפשו בימים אלו, שכלל לא קלים לכל עם ישראל.
יהי רצון שזכות כל צדיקי הדורות והבעל שם טוב הקדוש תעמוד לכלל ישראל ונזכה שיקויים בנו: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" נזכה במהרה כל ישראל לגאולה שלמה במהרה ברחמים רבים, אמן!