הבעל שם טוב הקדוש סיפר שפעם אחת היה קטרוג גדול בשמים ביום הכיפורים, בא השטן וטען שהוא אינו מדבר בכלל על אותם האנשים הרשעים, אלא דווקא על האנשים יראי ה' הצדיקים בשלימות, שהולכים בכל יום להתפלל בבית הכנסת במנין, אבל בדרך שהולכים, הם רואים דוכן של עגלה עם עצים למכירה, והאנשים "הצדיקים" האלו מתווכחים עם המוכר על מחיר העצים, ובשביל הנחה קטנה שיעשה להם המוכר, הם מאחרים לבית הכסת ומגיעים לאחר אמירת ברכו ואמירת קדושה.
ובשמים לא היה לכל המלאכים מליצי היושר מה להשיב על טענת השטן. שכביכול בשביל מעט כסף הם מוכנים לוותר על חלק מתפילה במניין.
הבעל שם טוב הקדוש השיב להם מליצת יושר עבור אותם יהודים, וכך אמר: "נכון שלפני שהם עושים מצוה כמו תפילה במניין, הם עלולים להפסיד את המצוה בעבור תמורה קטנה. אבל אחרי שהם כבר עשו את המצוה, הם לא ימכרו את המצוה שלהם לעולם גם אם יתנו להם הון רב".
והמשיך הבעל שם טוב ואמר: "ואפילו יהודי שהוא קל דעת לא ימכור את מצוותו גם בעבור ממון רב". ועל ידי מליצת יושר זו שאמר הבעל שם טוב הקדוש, נתמתקו הדינים. וזה פירוש הפסוק בתהלים "וּלְךָ ה' חָסֶד, כִּי אַתָּה תְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ", כלומר שה' עושה חסד עם היהודי ומשלם לו את שכר המצוה כמו שחביבה עליו המצוה 'כמעשהו' לאחר שכבר עצה את המצוה ולא לפני עשייתהמצווה.
(מובא בדגל מחנה ראובן אות נט)
0 תגובות