היו היה פעם בתקופת הבעל שם טוב רופא יהודי בעיירה קטנה אחת, ושם היה גביר אחד שהיה מתנגד גדול לבעל שם טוב ואותו גביר חלה ומצבו החמיר.
שני בניו של הגביר היו נוסעים אל הבעל שם טוב. ושאלו את אביהם אולי נבקש מהבעל שם טוב שיבוא לרפאות אותך כי נשמע בעולם שהוא מרפא חולים, ואמר להם אביהם בלשון בזיון על הבעל שם טוב שאינו רוצה שיבוא.
אך כשמצבו החמיר ממש והיה בין חיים למוות וכבר הרופאים הרימו ידיים, החליטו הבנים שאין ברירה וחייב להביא את הבעל שם טוב ונסעו בעצמם להביא את הבעל שם טוב ונתנו לו מטבע אדום זהב בעבור טרחתו.
וכשהגיע הבעל שם טוב ובדק את הדופק, ישב וכתב מרשם תרופה, שייקחו מבית המרקחת, והרופא היהודי ראה את המרשם ואמר לבעל שם טוב, אתה צודק המרשם שכתבת הוא טוב מאוד, אבל זה לא עוזר לנו, כי אי אפשר להשיגו מחמת שהבית מרקחת היא בעיר הגדולה שהיא רחוקה מכאן.
היסטוריה בגור: הרבי הופיע לראשונה בשידור חי | צפו בתיעוד
וכאן בעיר אין בית מרקחת, ועד שיסעו לעיר הגדולה ועד שיחזרו יכול להיות שהוא כבר לא יהיה בחיים, אמר הבעל שם טוב אני מבין שאתה סובר שמצבו מסוכן כל כך שהוא בין חיים למוות, אז אין אתם צריכים לשלוח שיביאו את התרופה שבמרשם, רק תקחו את המרשם שכתבתי ותניחו אותו תחת מראשותיו של החולה, וזה מספיק, וכך עשו.
ומיד התעורר החולה וביקש שיתנו לו מעט מים לשתות, וכשראה הרופא היהודי את המחזה הלא יאומן שחולה גוסס מתעורר בין רגע לחיים, הכריז שהוא מתפטר מתפקידו והוא יותר לא רופא העיירה.
כי אם חולה יכול להתרפאות רק מהנייר של מרשם התרופה, איני רוצה להשתמש עוד ברפואות.
זה הסיפור סיפר הרופא בעצמו לאנשים רבים וכן כשנכד הבעל שם טוב רבי ברוך ממעז'יבוז' עבר בעיירתו, אמר לו בא ואספר לך סיפור מהסבא, וזה המעשה שסיפר לו.
שבוע טוב ובשורות טובות!
0 תגובות