המגיד ממעזריטש סיפר שפעם אחת היה אצל הבעל שם טוב הקדוש בחג, והבעל שם טוב היה החזן בתפילת שחרית, וכולם התפללו בחשק גדול מאוד, כי הבעל שם טוב היה מתפלל בזעקה גדולה, והמגיד ממעזריטש היה חולה מאוד, ולא היה מסוגל לסבול את הרעש של התפילה ולכן נכנס לחדר הקטן של הבעל שם טוב - שנמצא בבית הכנסת העתיק עד ימינו, ויש שמכנים אותו - החדר של המגיד ממעזריטש בגלל הסיפור הזה כשהמגיד לא הרגיש בטוב -הוא נכנס לחדר הזה.
ומעשה זה אירע בחג, ואין ידוע אם זה היה ביום טוב הראשון של פסח או בשמיני עצרת, שאז מבקשים על הטל או על הגשם, וקודם תפילת מוסף הבעל שם טוב הלך לטבול במקווה ואז נכנס לחדרו כדי ללבוש את הקיטל – שכך נהג לפני תפילה על גשם או טל.
וסיפר המגיד שהיה מזהה מתי שורה השראת השכינה על הבעל שם טוב, וכשנכנס הבעל שם טוב לחדר הכיר שאינו נמצא בזה העולם מחמת שהשכינה שורה עליו.
וכשלבש הבעל שם טוב את הקיטל התקמט הקיטל על כתפו, והמגיד ממעזריטש אחז בקיפול של הקיטל כדי לסדרו, ורק כשנגע בקיטל של הבעל שם טוב - התחיל המגיד כולו לרעוד חזק, ומיד אחז בשולחן שהיה שם, וגם השולחן התחיל לרעוד ולרקוד איתו.
והבעל שם טוב המשיך ללכת לכיוון התיבה, והמגיד המשיך כולו לרעוד עד שהוצרך המגיד להתפלל ולבקש מה' יתברך שיקח ממנו את הדבר הזה שכולו רועד, כי אין בכוחו לסבול את זה.
שבוע טוב ומבורך!
0 תגובות