בעולם שבו כל מודעת רחוב מבטיחה לנו "גלולות פלא" וכל עיתון מלא בשיטות הרזיה מהירות, קשה לדעת מה באמת עובד. בפרק מיוחד של הפודקאסט "תהיה בריא", אירח משה מנס את התזונאי הקליני ומומחה התזונה עדי מגד, לשיחה שנוברת עמוק בפיזיולוגיה של הגוף שלנו ומנפצת לא מעט מיתוסים.
הסטטיסטיקה האכזרית של הדיאטות
מגד פותח באמת כואבת: "המחקרים מראים שלא משנה באיזו דיאטה תבחרו, אחרי שנתיים – רוב האנשים חוזרים פחות או יותר לאותה נקודה". לדבריו, דיאטת הקיטו אמנם מובילה לירידה הדרמטית ביותר בחודשים הראשונים, אך המבחן האמיתי הוא ההתמדה.
"השלב הקל הוא הירידה," מסביר מגד, "השלב הקשה הוא השמירה. לכן, אם בחרתם בקיטו ואחרי שנתיים נמאס לכם – אל תעזבו הכל ותחזרו לבורקסים. תחליפו מסגרת, תשנו שיטה, אבל תמיד תהיו תחת פיקוח".
מה זה בעצם קיטו?
עבור מי שעדיין לא מכיר, מגד עושה סדר: קיטו היא תזונה עשירה מאוד בשומן, מתונה בחלבון ודלה מאוד בפחמימות (עד 20 גרם ביום – שזה בקושי שני גזרים).
• 5 הדברים שיאריכו לכם את החיים ב-10 שנים לפחות | פרופסור יובל חלד
"כשאוכלים כל כך הרבה שומן, המערך ההורמונלי בגוף משתנה," הוא מסביר. "תחושת הרעב פשוט נעלמת. אנשים ששקלו 150 קילו מוצאים את עצמם אוכלים ארוחה אחת ביום, לא כי הם מגבילים את עצמם, אלא כי הם פשוט שבעים. זה ממש כמו ניתוח בריאטרי ללא סכין".
למי זה מתאים? לאנשים עם רעב בלתי פוסק, לסוכרתיים, ולאנשים בסטרס או דיכאון, בזכות ה"קטונים" שמשמשים דלק איכותי למוח ומשרים רוגע. למי לא? למי שלא אוהב בשר וגבינות, ולאנשים עם היסטוריה משפחתית של מחלות לב או תרשת עורקים.
המשקל משקר? מדד ה"פופיק"
אחת התובנות המפתיעות בראיון נוגעת למכשיר שכולנו חוששים ממנו: המשקל הביתי. מגד טוען שהוא לא תמיד משקף את המציאות.
"הייתה אצלי מטופלת שנשארה בדיוק באותו משקל במשך חודש, אבל כולם החמיאו לו שהיא רזתה בטירוף," הוא מספר. "מה קרה? היא העלתה מסת שריר והורידה שומן".
מכיוון ששריר הוא רקמה דחוסה בהרבה משומן, מגד ממליץ על שיטה ביתית פשוטה יותר: סרט מדידה. "תמדדו את היקף הצוואר ואת קו הפופיק פעם בחודש. אם ירדתם חמישה סנטימטרים בחגורה – זה לא משנה מה המשקל אומר, אתם בדרך הנכונה".
הסוד של ה"אזורים הכחולים"
מנס שאל את השאלה שכולנו שואלים: "האם לעלות במדרגות זה מספיק?". מגד עונה בחיוב ומציין את "האזורים הכחולים" – חמישה מקומות בעולם שבהם אנשים חיים בבריאות טובה מעל גיל 100.
"האנשים האלו לא הולכים לחדר כושר," מגלה מגד. "הם פשוט פעילים. הם הולכים לשוק ברגל, הם עובדים בגינה, הם עולים במדרגות. אני מעדיף בן אדם שלא הולך לחדר כושר אבל עולה 11 קומות ביום וסוחב קניות בעצמו, על פני מי שמתאמן שעה ויושב כל שאר היום על הכיסא".
פנסיה תפקודית: להשקיע בגוף של גיל 80
המסר המרכזי של השניים הוא להפסיק לחפש "פתרונות פלא" בדמות גלולות או אבקות, שלעיתים קרובות הן אולטרה-מעובדות ומזיקות. "תחשבו על זה כפנסיה תפקודית," מסכם מנס. "אנחנו שמים עכשיו כסף בצד – כלומר עושים ספורט ואוכלים נכון – כדי שבגיל 60 ו-70 נוכל לחייך, ללכת ולחיות חיים מלאים".
0 תגובות