פרשת 'בְּהַעֲלֹתְךָ' נפתחת בציוויו של אלוקים לאהרון הכהן – להדליק את המנורה בבית המקדש. המנורה בבית המקדש היו בה שבעה נרות שדלקו בשבעה קנים. הסיפרה 7 רומזת על 7 המידות הקיימות בנפש האדם. כגון: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. ישנם אנשים שנוטים לקו החסד – כלומר הכוח השולט בהם הוא – עשיית טוב לזולת. לעומתם, ישנם אחרים שנוטים לקו הגבורה – כלומר קפדניים יותר, ושמים דגש על פרטים אחרים וכן הלאה.
מסבירה לנו התורה, כשם שיש במנורה שבעה קנים ושבעה נרות, כך יש בעם ישראל שבע גישות שונות לעבודת השם, וכולן בעצם נכונות ויוצרות יחדיו את המנורה הטהורה, הדולקת עם שלהבת האש של העם היהודי.
כל עוד התורה היא המכנה המשותף – יש מקום לכולם, וריבוי הגוונים בין בני האדם והעדות השונות, יוצרות את היופי המיוחד של עם ישראל. ומה עושים כאשר ישנם נרות שאינם דולקים נכון? כיצד עלינו להתייחס לאדם שאור נשמתו אינו מאיר די הצורך? ובכן, תפקידנו הוא גם להיטיב את הנרות ולקרב את כולם, מתוך אהבה וחיבה עד שנאיר כולם יחד.
עלינו לצעוד בדרכו של אהרון הכהן שהדליק את המנורה בבית המקדש, כסמל ומופת ל"אוהב שלום ורודף שלום, אוהב הבריות ומקרבן לתורה". נזכור: מבלי לאהוב את הזולת, אי אפשר להדליק את המנורה.
חד וחלק: שִׂנְאָה תּוֹלִיד דְּאָגָה, אַהֲבָה תּוֹלִיד שִׂמְחָה