באזור התעשייה גבעת שאול בירושלים, ברחוב בית הדפוס, מעל אולמי 'וולף', שוכן חדר כושר שונה מכל מה שהתרגלתם לראות. אין בו מכשירי יוקרה נוצצים, מסכי מגע או גימיקים עיצוביים, אלא בעיקר "ברזלים" – ציוד קלאסי, בסיסי ומגושם. במקום הזה, בין שלוש קומות של מדרגות, נפגשים מדי יום בחורי ישיבות לצד יהודים מבוגרים, ומקבלים הדרכה מאחד מאנשי המקצוע הוותיקים בתחום: אלכסנדר גוטין.
גוטין, בעל ניסיון של כ-40 שנה בתחום, רכש את השכלתו במוסקבה במוסד לחינוך גופני, לאורך עשרות שנות עבודתו אימן דמויות הוד, ובהן מרן פוסק הדור הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל, לצד רבנים וגדולי תורה נוספים, והוביל אלפי מתאמנים לשיקום מדהים ולשינוי אורח חיים.
בשיחה פתוחה ומרתקת עם משה מנס, פורס גוטין את משנתו הפיזיולוגית והיהודית, ומסביר מדוע חיזוק הגוף אינו פריווילגיה או מותרות – אלא כלי חיוני לעבודת הבורא.
הרפואה רואה "שם עצם" - ההתעמלות רואה "שם פועל"
אחת הנקודות המרכזיות בדיאלוג היא ההבדל התפיסתי בין פיזיוטרפיה קונבנציונלית לבין התעמלות תפקודית ושיקומית.
"פיזיוטרפיה נועדה לטפל באדם באמצעים לא תרופתיים כדי לעשות אותו פחות חולה ופחות חלש לאחר ניתוח או פציעה," מסביר גוטין. "לעומת זאת, המטרה של התעמלות תפקודית היא להפוך את האדם מחולה לבריא, מבריא לחזק, מחזק לפעיל – ומפעיל לאדם שהרבה יותר חזק ופעיל ממה שהיה לפני שהתרחשה הבעיה".
גוטין מציג עמדה ייחודית המחוברת לשפה העברית ולתפיסה היהודית: "בלשון הקודש, השורש של כל מילה הוא שם הפועל ולא שם העצם. גוף האדם אינו 'שם עצם' סטאטי, אלא אוצר של תפקידים. כל איבר וכל מפרק נועדו לבצע תפקיד מסוים שבאמצעותו אנו מקיימים את תפקידנו בעולם – לעבוד את הקדוש ברוך הוא".
לדבריו, הרפואה הקונבנציונלית – על אף חשיבותה המכרעת בהצלת חיים – מביטה לעיתים על הגוף בתמונה "שטוחה" של צילום רנטגן או C.T. הרופא רואה מפרק ברך שחוק (שם עצם) וממליץ על ניתוח או זריקה. גוטין, לעומת זאת, מביט על הברך כתהליך דינמי במרחב ובזמן, ובוחן אילו תפקידים תנועתיים הברך איבדה ואיך ניתן להחזיר לה אותם.
בניין ולא סוכה: איך מתחילים לאמן נכון?
אחת הטעויות הנפוצות של מתאמנים חדשים בחדרי כושר היא הקפיצה הישירה למכשירים מורכבים ולתרגילים ממוקדים (כמו ניפוח זרועות).
"רוב האנשים מתחילים את האימון שלהם מהקומה החמישית או ישר מהפנטהאוז," מזהיר גוטין. "זה מבנה שמתפורר מהר. אני לא בונה סוכה עראית, אני בונה בניין שיעמוד עד גיל 120." הבסיס האמיתי של הכושר, לפי גוטין, אינו תלוי במכשירים משוכללים אלא בתנועות היסוד שמפעילות את הגוף כולו בו-זמנית: דדליפט (הרמה מן הקרקע) סקוואט (השתופפות וקימה) לחיצת חזה (Bench Press) ומתח
מהו סרגל הזמנים לתוצאות אמת?
כשנשאל תוך כמה זמן מתאמן רואה שינוי, גוטין מציג מתווה מדורג:
- חודש ראשון: שינוי ראשוני שנראה לעין.
- שלושה חודשים: שינוי משמעותי מאוד במבנה ובכוח.
- חצי שנה: שינוי מהותי בעמידות הגוף.
- שנה: "אם יפגוש אותך אדם שלא ראה אותך שנה, הוא ישאל אם אתה אח של עצמך. הוא פשוט לא יזהה אותך. עבודה יסודית משנה את האדם מהיסוד, והיסוד הזה לא מתפורר מהר".
מדד ההצלחה של גוטין משתקף בשיעור ההתמדה: לדבריו למעלה מ-90% מהמתאמנים אצלו ממשיכים לאורך זמן. הסוד, לדבריו, טמון במעורבות מקצועית צמודה – התאמת תוכנית אימונים משתנה בכל אימון ואימון, בהתאם ליכולת ולמצב הבריאותי הנתון.
שיקום פציעות: כשכאבי הגב והברכיים פוגשים את הברזלים
כיצד מתמודדים עם בעיות נפוצות כמו פריצות דיסק, בלטים או שחיקת סחוס? לפי נתוניו של גוטין, כ-60% מהפונים אליו סובלים מבעיות גב (פריצות ובלטי דיסק), כ-30% מבעיות ברכיים (שחיקת סחוס, קרע במיניסקוס), והשאר מבעיות כתפיים ותסמונות שונות.
רבים תמהים: איך אדם הסובל מכאבי גב קשים יכול לבצע תרגיל כמו דדליפט? גוטין מסביר את אסטרטגיית "משחק התפקידים":
- מיפוי היכולת: איתור התנועות שהמטופל מבצע בקלות.
- התרחבות הדרגתית: מעבר איטי מהאזור ה"לבן" (תרגילים קלים) ל"אזור האפור" (תרגילים המבוצעים בקושי קל).
- שיקום האזור ה"שחור": כרסום הדרגתי במגבלה עד שהאיבר חוזר לתפקוד מלא.
שיקום ביתי לפני חדר הכושר
באופן מפתיע, כשיהודי מבוגר (כדוגמת "רב חיים" בן ה-70) מגיע עם כאבים עזים, גוטין לא מעלה אותו מיד לחדר הכושר:
"במשך כמה חודשים הוא עובד בבית, בפיקוח טלפוני בלבד. אם יש לו בבית רצפה, תקרה, כיסא ושולחן – זה מעל ומעבר. אנו משתמשים בתחבולות של משקל גוף: נשענים על שולחן כדי להפחית עומס מהרגליים, עובדים בישיבה או בשכיבה".
גוטין מדגים את הקשר ההדדי העמוק בין איברי הגוף בסיפור מדהים: "פעם בא אליי אדם עם כאב צוואר וגב עליון קשה. התחלנו מקיפולי אצבעות הרגליים – ללא שום משקל. ההקלה בגב הייתה כמעט מיידית. הכל בגוף קשור להכל".
הרזיה, דיאטה ושמירה על מסת שריר
סוגיה מרכזית נוספת שעלה בשיחה היא התמודדות עם משקל עודף. אנשים רבים מאמינים שחדר כושר הוא מטה קסם להרזיה, אך גוטין מזהיר מפני סכנה סמויה: אובדן מסת שריר.
כאשר אדם מרזה במהירות, הגוף מפרק ראשית את השרירים ולא את השומן. אדם שהיה שמן החזיק שרירים חזקים כדי לשאת את משקלו; אם הוא מרזה ללא אימוני כוח, השרירים נעלמים והוא נותר ללא תמיכה שלדית – דבר המוביל לעיתים מזומנות לפריצות דיסק קשות בעת כיפוף פשוט.
תהליך ההרזיה הנכון, לפי גוטין, כולל שלושה מרכיבים:
"אם מגיע אליי אדם עם השמנה מופרזת אך בריא בבסיסו, אני נותן לו רק תרגילי כוח". הוא מחדש. "הרמת משקולות מנרמלת את תפקוד הגוף והמטבוליזם, ומאלצת את הגוף להוריד במשקל באופן טבעי ובריא".
"לצעירים זה חיובי – למבוגרים זה חיוני"
בתשובה לשאלה מדוע הליכה שכונתית אינה מספיקה בגיל מבוגר, מסביר גוטין כי הליכה מפעילה רק חלק קטן ממערכות השרירים. חדר הכושר, לעומת זאת, מאמן את הגוף לשתי הפעולות הבסיסיות שלשמן נוצר: להזיז את הגוף עצמו, או להזיז חפץ מחוץ לגוף.
"לצעירים אימון כוח הוא דבר חיובי מאוד; למבוגרים הוא ממש חיוני", פוסק גוטין. "לאדם צעיר יש 'תעודת אחריות' מהגוף. אצל אדם מבוגר האחריות נגמרה. אם אתה לא תכריח את עצמך לעשות דברים שבצעירותך עשית בלי לשים לב – אתה בבעיה קיומית. בלי זה אתה פשוט לא שורד".
משה מנס מוסיף כי רבים נרתעים בטענה ש"אני לא חייב לחיות עד גיל 120", אך התשובה היא שהאימון נועד לא רק לאריכות ימים, אלא לאיכות החיים בהווה – לאפשר לאדם בגיל 80 להתהלך עצמאית, לנוע ולתפקד בכבוד.
דברים אלו עולים בקנה אחד עם דברי הרמב"ם והרמח"ל: אדם שאינו בריא בגופו וסובל מכאבים, אינו יכול להתרכז כראוי בלימוד התורה, בדביקות ובקיום המצוות.
בשורה התחתונה: כמה צריך להתאמן?
המינימום המומלץ: פעמיים בשבוע.
המינימום שבמינימום: פעם אחת בשבוע בחדר הכושר, בתנאי שהמתאמן משלים אימונים ייעודיים בבית.
גוטין חותם את השיחה במסר נוקב על המציאות המודרנית: "העולם שלנו הולך ומדרדר מבחינת הפיתוח הגופני והשכלי. אדם שרוצה לחיות ולהיות 'בן אדם' – הכושר הוא חלק בלתי נפרד מההוויה שלו. אם אתה לא שומר על הגוף שלך, אתה נפגע בכל הממדים".
2 תגובות