הם חוזרים מהחיידר או מבית הספר עם עיניים נוצצות ומשפט אחד שמרעיד לנו את הכיס: "אמא, לכולם כבר יש". בתקופה הזו של תחילת עונה, כשהכיסים עוד מתאוששים מהוצאות הפסח והחופש הגדול כבר מציץ מהפינה, הלחץ החברתי הזה פוגש אותנו בנקודה הכי רגישה אנחנו נקרעים בין הרצון להעניק לבין המציאות הכלכלית והחינוכית, כשמאחורי כל בקשה מסתתר פחד אחד גדול: הבושה שבלבד (הורות, מאמע)
למה נתוני הפשיעה בקרב בני נוער שוברים שיאים ומה גורם לילדים טובים לאחוז בנשק? האם הבועה החרדית נסדקת בעקבות החשיפה לרשתות החברתיות, ואיך הורים יכולים להגן על ילדיהם מאימת החרם החברתי? עו"ד הרב יחזקאל רוזנבלום והמטפלת הרגשית מזית רפמן נדב מנתחים עם אלי גוטהלף את התופעה המדאיגה ומספקים כלים קריטיים להורים. (כיכר FM)
מאות ראשי ישיבות ומרביצי תורה התכנסו בבנייני האומה ליום של עיון, העמקה והכוונה בדרכי החינוך ●
במהלך הכנסייה, השיבו גדולי ישראל וראשי הישיבות לצד אנשי חינוך ואנשי מקצוע, לשאלות סבוכות ופרקי הדרכה במסורת החינוך ● 'כיכר השבת' בסיקור נרחב ותיעודים מהמעמד האדיר, הנאומים והמסקנות (עולם הישיבות)
במשך שנים חייתי עם סרגל ביד, מודדת מפלסי שוקו ומילימטרים של חביתה רק כדי לא לשמוע את הצרחה "זה לא פייר", עד שהבנתי שהמרדף הזה אחרי הצדק הוא בדיוק מה שהורס את האווירה בבית והנה הסיבה שבגללה זרקתי את הסרגל מהחלון, ואיך דווקא ה"חוסר שוויון" החזיר לנו את השפיות לבית (מאמע)
תמיד חלמתי להיות האמא הזו, שמגיעה לשבת עם קינוחים בשלוש שכבות ובית שמריח כמו קונדיטוריית בוטיק. בשבוע שעבר זה כמעט קרה: כבר דמיינתי את כדורי השוקולד במילוי נוגט, המצופים בקרוקנט, מונחים בגאווה על שולחן השבת. אבל אז הבטתי בשעון, הבטתי בעיניים של הילדים שלי, והבנתי שמשהו פה עומד להישבר - וזה לא השוקולד. באותו רגע גנזתי את החלום על הנוגט, ובחרתי במשהו מתוק הרבה יותר (מאמע, הורות)
זה מתחיל בנקישה קלה של משחק על הרצפה, עובר ל"שלי!" צורמני, ומסתיים בדרמה שדורשת התערבות של האו"ם לפחות.
"היא לקחה לי!", "זה לא נכון, זה שלי!", "אמאאא, היא נשמה עליי בכוונה!", ואת בכלל רק מנסה להבין איפה נעלמה הגרב השנייה של הכביסה.
פתאום את מוצאת את עצמך בתפקיד השופטת העליונה, מחלקת "תחזיר לה" ו"תבקשי סליחה" כאילו את מנהלת פה את האג הארצי.
האמת היא, שהילדים שלכם לא מחפשים צדק, הם מחפשים מנצח והגיע הזמן שתתפטרי מהתפקיד ותעבירי להם את המושכות (מאמע)
מתי הניקיונות והבישולים לפסח הופכים לסכנת חיים עבור הילדים שלנו, ואיך מונעים את האסון הבא בבית בזמן החופשה? וגם: למה למרות המלחמה והמתיחות הגיאופוליטית, הבורסה הישראלית מציגה חוסן נדיר והתעשיות הביטחוניות שוברות שיאים? מומחי 'בטרם' וה-INSS עונים בפרק המלא על השאלות שמעסיקות את כולנו. האזינו. (כיכר FM)
חשבתי ששוב הצלתי את המצב, חשבתי שהשקט יישמר. אבל אז, בפעם הראשונה בחיים, איציק לא חייך. הוא השפיל את מבטו אל הצלחת, ובלע את מה
שנשאר לו בפה בזריזות, והשתיקה שהשתררה סביב השולחן הייתה פתאום כבדה ומעיקה (משפחה)
כשהיינו ילדים, יום חופש פתאומי היה נס של פעם בעשור שדרש תפילה לשלג וקצת מזל; היום, חוסר הוודאות הוא הדייר הקבוע בבית שלנו, ואזעקה או הודעה אחת בבוקר בבוקר הופכת את השגרה למגרש משחקים של אלתורים וסימני שאלה (מאמע)
הבוקר התחיל במריבות, הצהריים הרגישו כמו משקולת והלילה הגיע עם שוט של רגשות אשם. בתיה וגשל, מפתחת מודל התשתית הרגשית, בטור מיוחד על הפרדוקס של ההורות: למה כשאנחנו מפסיקות "לשלוט" באווירה, הילדים פתאום מתחילים לשתף פעולה – ואיך עוברים משיעבוד למטרה לעשייה שמשמחת באמת (הורות)
התפיסה אמורה להיות שעובדי ההוראה הם עובדים חיוניים בהווה ותלמידיהם הם העובדים החיוניים של העתיד! אסור להשבית מערכת זו כל כך הרבה פעמים לכל כך הרבה זמן (חינוך ילדים)
אתם העוגן של הילד שלכם, אתם המשענת שלו, ואתם תקבעו אם הוא יעביר את הימים הקשים הללו בשלום | הסופרת מנוחה פוקס בשורה של המלצות עבור הורים לילדים (חינוך בצל מלחמה)
הגבר החרדי שהגיע לטיפול אצל מרדכי, היה נראה כלפי חוץ כאיש עסקים מוצלח עם ילדים טובים, אך הנפש שלו סערה מהפגיעה החמורה שעבר בילדות מרב הקהילה שלו | סיפור מרטיט עם מוסר השכל חשוב מאין כמותו להורים (מגזין כיכר)
הצלם ואושיית הרשת שלומי כהן שיתף את עוקביו, בסיפור על אחייניתו בת ה-10 שעברה חרם חברתי, העלבות ועלבונות מחברותיה לכיתה - ומזה כשבועיים וחצי מסרבת בעקבותיו ללכת לבית הספר | הוא התקשר לחזק אותה ואחר כך התפרק מבכי על הצער שנגרם לה (חינוך ילדים)
הרבה פעמים אנחנו סוחבים טראומות מהילדות שמשפיעות באופן ישיר על הזוגיות שלנו | בסיפור השבוע מביא המטפל מרדכי רוט, דוגמה ממטופל שהגיע אליו ורצה להתגרש, אך לאחר שהובן מאיפה מתחילות הבעיות שלו, הרוב הסתדר (מגזין כיכר)
הרגשתי
שהקירות סוגרים עליי.
כל
כניסה לבית מדרש הייתה עבורי כמו צעידה
לתוך זירה של אריות,
כשאני
נטול הגנה.
איתמר
ידע בדיוק איפה ללחוץ,
איזה
מבט לשלוח כדי לגרום לי להשפיל עיניים.
ואז
הגיע אותו ערב (חינוך ילדים)
תופעת החרם והנידוי החברתי היא לא עוד "בעיית משמעת" ובוודאי לא "משובת נעורים" שתחלוף מעליה. זוהי סוגיה של דיני נפשות כפשוטו. חז"ל לימדו אותנו כי "המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים". הדם לא נשפך על הרצפה, הוא נשפך בתוך הלב (מאמרים)
אחרי שההורים שלנו נתנו לנו את הנשמה, המינימום שהם מצפים שנגמול להם בחזרה, ביחס חיובי, בביקורים ובעצם לגרוף את הנחת | מרדכי רוט בסיפור שקורה אולי ברוב הבתים ויש בו מסר חשוב (מגזין כיכר)
כל יום אחרי שהוא חזר מעבודה מפרכת, הוא הגיע הביתה, אכל משהו ויצא ללמוד דף יומי, עד שבשלב מסוים - נמאס לו | המטפל מרדכי רוט בסיפור חשוב על חינוך ילדים (מגזין כיכר)