פרק 9: אחד הסיפורים הציוריים והאנושיים ביותר על חיי היום-יום בחצר שטרויס, המגלה טפח מדמותו הפנימית של רבי איצ'לה בלאזר הרחק מכתלי בית המדרש, מגיע מפי הרבנית עצמה – רעייתו. כאשר הגיעו אורחים לביתם שבחצר, נהגה הרבנית להושיבם במרפסת הבית, שכונתה "קורידור", וכך סיפרה פעם:
"פעם אחת ישב רבינו במרפסת זו ועישן סיגריה. כאשר התקרב לסיימה, השליך את בדיל הסיגריה מן המרפסת אל הרחוב שלמטה. רגע קט לאחר מכן הביט למטה בהתבוננות ושב למקומו. אחר רגעים נוספים עמד ממקומו והביט שוב אל עבר הרחוב, ובראותו כי בדיל הסיגריה עדיין מונח במקומו, רץ במהירות אל מדרגות הבניין, ירד מהר אל הרחוב, והגביה את בדיל הסיגריה".
- נחשף: מרתף הניסים והישועות של בעלי תנועת המוסר בחצר שטרויס
- "אתחלתא דגאולה" - חכמי ליטא בלב ירושלים
- כשרבי איצ'לה התחמק מלנאום במעמד הראי"ה קוק
- כשבעלי המוסר למדו את קבלת הגר"א ב"מרתף הישועות"
- כשהמתחם שקירותיו ספגו את תורת מוסר ליטאית - שינה את פניו
- בלשית שלחה שוטרים לסגור ישיבה בירושלים כדי להציל את בנה מחזרה בתשובה
- עשרות יורשים, בעלות מהעות'מאנים וחורבה: כך נרכשה חצר שטרויס
- כך שילבו תלמידי הסבא מקלם למדנות עם מוסר בחצר שטרויס
כששאלה אותו הרבנית לפשר הדבר, השיב לה רבי איצ'לה: "בתחילה כאשר עמדתי והבטתי למטה, היה זה משום שתיכף כאשר השלכתי את שיירי הסיגריה, דאגתי לנפשי שמא עשיתי 'בור' או 'אש' ברשות הרבים, ועלול מאן דהו להינזק על ידי. אולם משנוכחתי לראות כי הסיגריה מונחת במקום שאין העוברים ושבים מתהלכים בו, נחה דעתי וחזרתי למקומי...".
ואז, כעבור רגע נוסף, הוסיף ואמר: "שמא עדיין הסיגריה לא כלתה, ונותר בה אפשרות של עוד שאיפות עישון – אם כן איזה היתר יש לי להשליך את מה שהקב"ה נתן לי במתנה, ואיזו רשות יש לי שלא להשתמש במתנת שמים זו עד כלותה? לפיכך ירדתי מיד והגבהתי את שיירי הסיגריה".
המעשה הזה מזכיר את במידתו של יעקב אבינו אשר "חזר על פכים קטנים" – כמאמר הגמרא, "מכאן לצדיקים שחביב עליהם ממונם יותר מגופם, וכל כך למה? לפי שאין פושטין ידיהם בגזל". כלומר, לא חוסר אכפתיות מן העולם עמד כאן על הפרק, אלא זהירות קיצונית בשני כיוונים בבת אחת בו-זמנית – שלא להזיק לזולת מצד אחד, ושלא לבזבז אפילו מתת קטנה וחסרת ערך לכאורה שהעולם מעניק, מצד שני.
לא רק רבי איצ'לה עצמו זכה להערצה כה גדולה בחייו - גם הרבנית אשתו נחשבה בעיני בני דורם לדמות של ממש. סיפור נוסף, המתאר את מעמדה בעיני גדולי הדור, נוגע ל"סבא מסלבודקא", רבי נתן צבי פינקל, בתקופה שכבר שהה בחברון. פעם שבו אליו מספר תלמידים מנסיעה לירושלים, ופנה אליהם הסבא בשאלות: "הייתם בכותל?" – "כן", השיבו. "בקבר רחל היית?" – "כן", ענו גם על כך. "אצל הרבנית בלאזר הייתם?" – ואז נאלצו התלמידים להודות: "לא". לשמע התשובה, התרה בהם הסבא מסלבודקא שבפעם הבאה שיגיעו לירושלים, ידאגו לבקר גם אצל הרבנית – כה רבה הייתה הערצתו כלפי "אשת חבר כחבר דמי".
המשך יבוא...
מקורות: ספר תולדות רבי יצחק בלאזר ("רבי איצלה פטרבורגר"), שנאסף בידי נכדו הרב מרדכי בלאזר ז"ל ויצא לאור בסיוע ועד "שפתי חכמים", תשע"ד.
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com