737 ימים ולילות הם עברו שם במלתעות הנאצים בעזה, התחננו לעזרה מתוך סרטוני התעמולה שחמאס פרסם בציניות ואכזריות שאין שני לה, ובזמן הזה המשפחות נקרעו מכאב ועם ישראל כולו דימם על בניו ובנותיו הנתונים למרמס ולמשיסה בידי הגרועים שבאויבנו, מפלצות אכזריות ותת אנושיות.
שעות לפני חזרתם המרגשת, כשהלב עולה על גדותיו לנוכח שיבת הבנים לחיק משפחותיהם והחללים לצערנו לקבר ישראל, ולב העם מרגיש כי תחילתו של ריפוי ואיחוי כבר בפתחנו - סקרנו עבורכם את השמות, התמונות והסיפורים הכואבים של כל אחד ואחד מהחטופים החיים השבים, בתפילה כי אכן הסיפור הכואב הזה יהיה מאחורינו והפצע הפתוח ייסגר.
גיא גלבוע דלאל
גיא, בן 24 מאלפי מנשה, נסע למסיבה עם חברו דוד אביתר שנחטף גם הוא. בהמשך ראו סרטון של גיא בעזה, שם הוא נראה כפות. גיא תכנן לצאת לטיול הגדול של אחרי צבא בעוד חודשיים הקרובים ליפן וכבר התחיל ללמוד יפנית.
בזמן שחרור החטופים בשנה שעברה, אביתר דוד וגיא (גלבוע) דלאל הובאו לנקודת החבירה ואולצו לצפות בשחרורם של החטופים עומר ונקרט, עומר שם טוב ואלי-ה כהן. השניים, חברי ילדות שנחטפו ביחד מפסטיבל הנובה, התחננו לשוב הביתה, ונראו כואבים ומתוסכלים.
בתחילת הסרטון נראה "טקס" השחרור של עומר שם טוב, עומר ונקרט ואלי-ה כהן. אז נראו גיא ואביתר, לבושים בבגדים חומים, מביטים במתרחש בתסכול עמוק. "ואו, יואו!", קראו. "בבקשה תצילו אותנו, בבקשה תוציאו אותנו הביתה", אמר אביתר. "בבקשה, אני רק רוצה לחזור הביתה".
"איך אתם מרגישים עכשיו"? פנה אליהם המחבל. החטופים השיבו בכאב אדיר: "אנחנו רוצים לצאת הביתה, תוציאו אותנו הביתה בבקשה. אנחנו 500 יום פה, תצילו אותנו בבקשה. תעזרו לנו עם ישראל. אנחנו רוצים להיות כמוהם". בהמשך, בסרטון שנראה כתעמולה מתוכננת מראש, פנו לראש הממשלה נתניהו: "גמרת אותנו, הרגת אותנו. אנחנו רואים את חברים שלנו משתחררים אחרי 500 יום".
אביתר דוד
אביתר, בן 25 מכפר סבא, נחטף מהמסיבה ברעים יחד עם חברו מהגן גיא (גלבוע) דלאל. בבוקר המתקפה, אביתר סיפר לאימא שלו בטלפון שיש ירי טילים ומאז לא היה איתו קשר.
באותו יום כבר ראו אותו בסרטון של חמאס כשהוא שכוב על הרצפה, מבוהל, כשמישהו מסנוור אותו עם פנס. משפחתו סיפרה כי אביתר נחטף ללא המשקפיים שלו, מה שמקשה מאוד על יכולתו לראות ולתפקד. בהמשך היום ראו עוד סרטון שבו הוא נראה מובל עם ידיים קשורות על ידי מחבל ששם את ידיו על כתפיו ובידו השנייה סוחב רובה.
באוגוסט האחרון אישרה המשפחה לפרסם קטע מתוך סרטון הקשה שפרסם ארגון הטרור חמאס, בו הוא נראה רזה וכחוש, לצד סרטון נוסף שפורסם באותו יום. "אנו נאלצים לחזות בבננו ובאחינו אביתר האהוב, מורעב במכוון ובציניות במנהרות חמאס בעזה - שלד חי קבור בחיים", מסרה המשפחה.
בסרטון הקשה שפורסם, נראה אביתר מספר שלא אכל במשך ימים. הוא מצביע על לוח שנה ומספר מה אכל בכל יום, ומראה כמה מעט אכל. בהמשך הוא הוכרח בידי מחבלי חמאס לחפור קבר לעצמו.
בר קופרשטיין
בר קופרשטיין, בן 22 מחולון, עבד כסדרן במסיבה ברעים, ונחטף בבוקר שמחת תורה. על פי עדויות הוא יכול היה להציל את עצמו, אך בחר להעניק סיוע לפצועים, ולעזור לחלק מהמשתתפים לברוח. הוא נתפס ונלקח בשבי על ידי המחבלים שאף פרסמו סרטון שלו.
בר הוא האח הבכור מבין חמישה אחים. לאחר שאביו טל נפצע קשה בתאונה והפך סיעודי, בר הפך לדמות מרכזית בבית. בשלוש וחצי השנים האחרונות בר התגורר עם סבא וסבתא שלו כדי שבבית יהיה מקום לעובד סיעודי עבור אביו.
בהופעה בכנסת סיפר האב טל קופרשטיין: "בשבעה לאוקטובר הוא עבד בנובה בתור סגן קב"ט. כשהגיעו המחבלים, בר סייע לפצועים. הוא נסע לפטיש על ריינג'ר ארבע פעמים, היה יכול לברוח, אבל בחר לחזור לתופת. באחת הנסיעות לפטיש, הוא שם חוסם עורקים לשני גבאי ז"ל, ואמר בטלפון לאבא שלה שלא יגיע לשם, כי יש הרבה בלגאן. בר לקח את שני לאמבולנס הדמים, שם נרצחה".
אלון אהל
אלון אהל, בן 24, מהיישוב לבון שבגליל העליון, נסע עם ארבעת חבריו למסיבת הנובה ברעים. לאחר שנמלטו משטח המסיבה ברכבם ונסעו צפונה, נחסמו על ידי השוטרים שהורו להם לשוב על עקבותיהם. אלון וחבריו חזרו דרומה ונכנסו ל"מיגונית המוות" בכניסה לקיבוץ רעים, ושהו שם יחד עם עוד כ-30 אנשים שנמלטו מהמסיבה.
ב-08:00 אלון עדכן את משפחתו שהוא נמצא במיגונית ושהכול בסדר. בהמשך, מחבלים תקפו את המיגונית והשליכו לתוכה רימונים, רוב מי שהיה במיגונית נרצח, והיתר נפצעו. שניים מחבריו של אלון נפצעו ושניים נוספים נרצחו. לאחר ההתקפה, אלון נחטף לעזה יחד עם הירש גולדברג פולין ז"ל, אור לוי ואליה כהן. הרש נהרג בשבי חמאס, אור ואליה שוחררו בעסקה הקודמת.
בספטמבר האחרון הפיץ חמאס שני סרטונים של אלון, שהיו אותות החיים הראשונים ממנו מאז נחטף. למשפחתו נודע מחטופים ששוחררו כי אלון נפצע במהלך המתקפה מרסיס שפגע בעינו, וככל הנראה, איבד את ראייתו בעין אחת, וקיים חשש רפואי ממשי לאובדן ראייה גם בעין השנייה.
אור לוי, ששהה עם אלון בשבי, דיווח כי אלון פצוע גם בכתפו, אינו מקבל טיפול ראוי, סובל מהרעבה מתמדת, אינו רואה אור יום וכבול בשלשלאות ברגליו מאז השבעה באוקטובר.
עמרי מירן
עמרי מירן, בן 48, נחטף מביתו בקיבוץ נחל עוז לעיני משפחתו. עמרי נשוי ללישי לביא ולהם שתי בנות, רוני 3.5, ועלמא בת שנתיים. בשעה 17:30, אחרי 11 שעות של תופת, חולצו לישי ובנותיה על ידי לוחמי סיירת גבעתי.
בשבת בבוקר, עם הישמע האזעקות, המשפחה נכנסה לממ"ד. בשעה 10:00 המחבלים פרצו לביתם והחלו להרוס אותו, לצעוק ולדרוש מעומרי וממשפחתו לצאת מהממ"ד כשהם דופקים עם הנשקים על הדלתות. שכנם, תומר ערבה אליעז ז"ל, בן ה-17 שנלקח ע"י המחבלים לעבור בין הבתים, אמר למשפחת לביא מירן: "זה אני, תומר, הבן של השכנה. תפתחו בבקשה את הדלת כי אחרת יירו בי ואחר כך בכם". עומרי פתח את הדלת והמחבלים נכנסו והעבירו את המשפחה לסלון.
בסביבות השעה 11:00 נלקחו לבית השכנים גלי וצחי עידן, שבתם הבכורה מעיין נרצחה מול עיניהם. במהלך שעות אלו צולמו בלייב פייסבוק. בשעה 13:30 המחבלים אזקו את עומרי, צחי, יהודית ונטלי רענן, אורחות מארה"ב ששוחררו ראשונות, והובילו אותם לרצועת עזה.
נמרוד כהן
רב"ט נמרוד כהן, בן 21, מרחובות, שירת בחיל השריון. בשבת בבוקר הוא שהה בבסיס "הבית הלבן" שנמצא בסמיכות לקיבוצים ניר עוז ונירים. ב-6:30 התקבלו ידיעות על חדירת מחבלים למוצב שבו היו שני טנקים בלבד שהתפצלו דרומה וצפונה.
הטנק של נמרוד - טנק מספר 3 - נע צפונה כאשר מי שפיקד עליו היה סרן עומר נאוטרה ז"ל שנחטף לרצועת עזה, סמל שקד דהן ז"ל וסמל עוז דניאל ז"ל שנפלו בקרב וגופותיהם נחטפו. בהמשך, קיבל הצוות של נמרוד התרעה במכשיר הקשר מצוות הטנק השני על תקלה בטנק. גם הטנק של נמרוד התקלקל ונסע במהירות של 10 קמ"ש בלבד.
בהמשך, מחבלים הצמידו מטען לטנק שהחל לעלות באש. הוריו של נמרוד זיהו אותו בסרטונים שהופצו על ידי חמאס, בסרטון נראה נמרוד מוצא בכוח מהטנק על ידי המחבלים ומובל לרכב שהמתין להם מראש, בסרטון המחבלים אומרים לנמרוד: "אל תדאג, אתה תשוב לישראל". בהמשך, משפחתו של נמרוד קיבלה אות חיים ממנו באמצעות חטופים וחטופות ששוחררו מהשבי.
משפחתו סיפרה כי נמרוד הוא אדם שקט ורגיש, אהוב על חבריו, אוהב טבע וטיולים בארץ ובעולם. הוא היה לוקח איתו לכל מקום קובייה הונגרית, ואף בטנק שממנו נחטף נמצאה קובייה מפויחת.
תמיר נמרודי
תמיר נמרודי, בן 20, מנירים נחטף לעזה בשבעה באוקטובר, בזמן הוא משרת כמש"ק חינוך בצה"ל. הוא אחד הישראלים הבודדים שלא התקבל מהם אות חיים עדכני ומשפחתו עודכנה ועדכנה כי יש חשש לחייו, זאת לאחר שדובר כי ישנם 21 חטופים חיים ועוד שלושה שיש חשש לחייהם.
בשבת של שמחת תורה הוא התנדב להחליף חבר ונחטף מבסיס מת"ק עזה, יחד עם חבריו לשירות ניק בייזר ורון שרמן, שנרצחו על ידי המחבלים. אביו, אלון נמרודי, אמר כי ההערכות הן שהוא הופרד מחבריו כבר ביום הראשון והוסיף כי בסרטוני החטיפה מאותו היום בנו נראה בריא ושלם, כשהוא "הולך על שתי רגליים".
איתן מור
איתן מור, בן 25, מירושלים, עבד כמאבטח במסיבת הנובה ברעים. איתן וחברו אליקים ליבמן הי"ד, שעבד גם הוא כמאבטח, סייעו לאנשים ופינו פצועים. אחד הניצולים, ככל הנראה, האחרון שראה אותם, סיפר כי במהלך ניסיון ההימלטות שלהם, איתן ואליקים פינו גופות של שתי צעירות למקום בטוח, אך אז נורה לעברם טיל RPG ואיתן נחטף. הקשר איתו נותק סביב 14:00 ובמשך ימים ארוכים נחשב כנעדר.
הוא נולד בקריית ארבע, הבכור מתוך שמונת ילדיהם של אפרת וצביקה מור. הוא מתגורר בשכונת נחלאות בירושלים, לפני חטיפתו עבד כבריסטה בבית קפה בפינת בצלאל, בירושלים, וחלם לפתוח מסעדה משלו.
מתן אנגרסט
מתן אנגרסט, בן 22, מקרית ביאליק, לוחם שריון, נלחם עם צוות הטנק שלו במוצב נחל עוז כדי להגן על יישובי עוטף עזה. ככל הנראה, הוא נחטף מהמוצב כשהוא פצוע קשה, סובל מכוויות בשל הטנק שבער וללא הכרה. הוריו עודכנו כי קיבל טיפול רפואי לאחר חטיפתו והחלים מפציעה קשה.
מתן היה בטנק עם איתי חן ז"ל ודניאל פרץ ז"ל, שנהרגו בקרב וגופותיהם מוחזקות בעזה. יחד איתם בצוות היה תומר ליבוביץ ז"ל שנפל בקרב. אימו ענת סיפרה שמתן והצוות נלחמו בגבורה והצילו עשרות אנשים.
למתן שלושה אחים קטנים: עדי, אופיר ורועי. אביו מתאר אותו כתלמיד מצטיין, וילד טוב שתמיד עוזר לאנשים. במשך זמן רב הוגדר כנעדר אך בהמשך התקבל אות חיים ממנו. משפחתו של מתן דיווחה כי הוא עובר ייסורים קשים, חקירות בעינויים ומוחזק בתנאים לא אנושיים.
אלקנה בוחבוט
אלקנה בוחבוט, בן 36, ממבשרת ציון, נחטף ממסיבת הנובה, שבה שימש כחלק מצוות ההפקה. אלקנה נשוי לרבקה אשר עלתה מקולומביה לפני כשבע שנים ולשניים ילד בן ארבע. בבוקר אותו היום שוחח עם רבקה ואמר כי הוא מנסה לפנות אנשים ולחזור הביתה, לאחר כשעה נותק הקשר עמו. על פי עדויות, אלקנה יכול היה לברוח ולהציל את חייו, אך העדיף להישאר ולעזור לפנות אנשים.
במרץ פרסם חמאס סרטון נוסף של אלקנה שבו הוא זעק בבכי והתחנן שיוציאו אותו מהשבי. בחודש מאי האחרון פורסם סרטון נוסף של אלקנה יחד עם החטוף יוסף חיים אוחנה, בו הוא שוכב על מזרון עטוף בשמיכה ולצידו תמונתו עם בנו. יוסף חיים טען בסרטון כי אלקנה ניסה לפגוע בעצמו.
מתן צנגאוקר
מתן צנגאוקר, בן 25, מקיבוץ ניר עוז, גדל והתחנך באופקים, בן בכור לעינב וירון שהתגרשו, ויש לו שתי אחיות קטנות. אימו, עינב, שהפכה לאחד מסמלי המאבק למען שחרור החטופים, תיארה אותו כעוגן מרכזי של הבית, שתמיד מסייע לה ולאחיותיו.
בתחילת המתקפה ניסה להרגיע את אימו וכתב לה: "תירגעי, חדר השינה שלנו הוא בממ"ד". כשהבין שהייתה חדירת מחבלים כתב: "הם כאן, הם בבית, אני אוהב אתכם, אל תבכו". בשעה 09:00 פרצו מחבלים לדירה של מתן, ומשם נחטף.
בדצמבר 2024 פורסם אות חיים של מתן, בו פנה לאימו ואמר לה: "אני שומע על הפעולות שלך, מקווה שבקרוב ניפגש". מתן הוחזק בשבי עם עידן אלכסנדר מ-7 באוקטובר ועד לשחרורו.
עינב סיפרה בראיונות כי התפרצה אצלו ככל הנראה מחלת ניוון שרירים תורשתית, אשר בעקבותיה ובעקבות תנאי השבי הקשים, מתן סובל מאובדן משקל קיצוני, חולשת שרירים, כאבי בטן עזים וחסימות מעיים מתמשכות. מצבו הנפשי קשה, הוא מסרב לאכול ולדבר, ומסתגר שעות ארוכות בפינה במנהרה. הוא מוחזק בכלובים, כשהוא אזוק וכבול, ומועבר לעיתים קרובות בין מנהרות ואוהלים. הוא הוחזק עם בכירים בחמאס. במהלך השבי עבר עינויים פיזיים ונפשיים, חקירות וטרור פסיכולוגי.
רום ברסלבסקי
רום ברסלבסקי, בן 21, מירושלים, הגיע למסיבת הנובה כדי לעבוד כמאבטח. כשהחלה המתקפה הוא הציל בגבורה צעירים רבים. ניצולים מהמסיבה סיפרו למשפחתו כי החל מהשעה 06:30 ובמהלך שעות רבות מאז שחדרו המחבלים, רום חילץ פצועים ופינה גופות במטרה למנוע את חטיפתן לעזה. הם תיארו את הגבורה וקור הרוח בהם פעל, גם תחת ירי.
ב-10:30 התקשר לאימו תמי, שענתה לו בבכי. רום שאל אותה: "אמא למה את בוכה?", דאג להרגיע אותה, הסביר שהמצב קשה אך הבטיח שתוך כמה שעות יהיה בבית. מאז נותק עימו הקשר. בהמשך נודע לה שרום התקשר בזמן שהסתתר עם עוד אנשים מתחת לטנק, כאשר היו מוקפים במחבלים.
בפברואר 2025 פרסם חמאס סרטון של רום מהשבי שבו הוא אומר: "שנה וחצי של סבל ושל גיהינום, של חוסר באוכל, כל יום מחדש". בסרטון נוסף של רום מהשבי מסוף יולי, הוא סיפר על הסבל והעינויים שהוא עובר: "אני לא מצליח לעמוד וללכת לשירותים, נגמר לי האוכל והשתייה".
משפחתו סיפרה שהיא מתקשה לזהות את רום, ועל כך שחמאס שברו אותו בשבי. הג'יהאד האיסלאמי שפרסם את הסרטון האחרון של רום, טען כי הסרטון צולם לפני שנותק הקשר איתו ועם שוביו.
יוסף חיים אוחנה
יוסף חיים אוחנה, בן 24, מקריית מלאכי, הגיע למסיבת הנובה, ונחטף מרעים. לאימו נודע כי יוסף וחברו עזרו לפצועים במסיבה והעבירו אותם לחובשים ולאמבולנסים. הם סחבו יחד אלונקה ובה פצועת ירי. היא סיפרה שהם ניסו לרוץ לכיוון הכביש המרכזי, וכאשר הבחינו שיורים עליהם RPG, ניצלו ממנו בנס, יוסף חיים רץ לכיוון אחד והחבר רץ לכיוון השני והסתתר מתחת למכונית. החבר שנפגע מהטיל, הספיק לראות את יוסף חיים מציץ מאחורי המכונית שמאחוריה הוא התחבא. בהמשך לא ראה אותו יותר. ככל הנראה יוסף חיים נחטף בסביבות השעה 9:00 בבוקר.
מספר ימים לפני הטבח, בחול המועד סוכות ה'תשפ"ד יוסף חיים התפלל בבית הכנסת עם אביו, שנתן לו לברך על הלולב והאתרוג. אביו הניח את ידו על ראשו של יוסף חיים ובירך אותו: "השם יציל אותך מן המוות ומהייסורים", מבלי להבין מדוע זו הברכה אשר בחר לברכו. הם התחבקו ומאז אביו לא ראה אותו.
שגב כלפון
כלפון, בן 27 מדימונה, נחטף ממתחם הנובה בבוקר השבעה באוקטובר. כאשר חצה את כביש 232, המחבלים הבחינו בו וחטפו אותו. בעוד חלק מהחטופים כבר שבו לישראל במסגרת השלב הראשון של העסקה, שגב נותר מאחור ולא נכלל בשלב זה.
גיסתו, רותם כלפון אמרה ל- ynet כי לשגב יש "רקע רפואי משמעותי". לדבריה, "הוא סובל מהפרעות חרדה ומטופל תרופתית, יש לו פוסט-טראומה מתאונה שעבר בגיל צעיר, והוא עבר ניתוח שבו הוכנסו לו פלטינות לרגל. אנחנו מבינים שהן עלולות להזדהם, והוא עלול להזדקק לניתוח נוסף. איך אפשר לקבוע שמישהו בשבי הוא לא מקרה הומניטרי? ראינו איך הם יצאו מהשבי, בתת-תזונה קיצונית. איך בכלל אפשר למיין מי כן ומי לא?".
ביפין ג'ושי
ביפין ג’ושי, אזרח נפאל בן 24, נחטף ב־7 באוקטובר מקיבוץ עלומים לעזה. הוא הגיע לישראל פחות מחודש לפני המתקפה, ועבד עם חבריו במטעים. בעת ההתקפה הסתתרו כולם במיגונית, וביפין הצליח להחזיר רימון שנזרק פנימה החוצה, אך רימון נוסף גרם לו ולאחרים לאבד את ההכרה. לאחר מכן נחטף יחד עם עובדים מתאילנד.
במלאת שנתיים לטבח, בחרה משפחת ג’ושי לשתף לראשונה את אות החיים של בנם. “סטודנטים צעירים, יפים וחפים מפשע", כתבה המשפחה בהודעתה. הסרטון, באורך של כחצי דקה, היה נתון תחת צו צנזורה במשך חודשים, ורק לאחרונה אושרה הפצתו. “לא קל לנו לשחרר אותו לעולם,” אמרה המשפחה, “אך אנו נמצאים בימים קריטיים והיסטוריים".
מקסים הרקין
מקסים הרקין, בן 35, מטירת הכרמל נחטף מפסטיבל הנובה ברעים, אליה הגיע עם חברים שנרצחו. מקסים, יליד חבל דונבאס שבאוקראינה, עלה לישראל עם אמו טלה ואחיו הקטן פיטר.
בשבת בבוקר שלח לאימו הודעה ובה כתב: "אמא הכל בסדר אני חוזר הביתה לאט לאט". כמה דקות לאחר מכן כתב לה "אמא אני אוהב אותך". האם סיפרה כי מקסים הוא העוגן של הבית, מסייע בפרנסת המשפחה, לומד ועוזר בגידול אחיו הקטן.
לאחר שנחטף אימו קיבלה אזרחות רוסית, ורוסיה פנתה לחמאס בבקשה לשחררו. בכיר חמאס שביקר ברוסיה בפברואר השנה, הבטיח להתחשב בבקשת רוסיה ולקדם את שחרורו של מקסים. אך כאמור הבטחה זו לא מומשה.
רק באפריל השנה התקבל ממנו אות חיים בסרטון שפרסם חמאס, בו הוא נראה לצד בר קופרשטיין. הסרטון פורסם בכלי התקשורת בישראל רק ביולי. כחודש לאחר מכן פורסם אות חיים נוסף מהשבי, הפעם של מקסים הרקין בלבד
איתן הורן
איתן, בן 39, נולד בארגנטינה, עלה לארץ בשנת 2002 במסגרת גרעין נעל"ה. שנה לאחר מכן עלו גם אימו ובעלה, המתגוררים יחד עם איתן בכפר סבא. בחג השני של סוכות 2023, איתן נסע לקיבוץ ניר עוז, לבקר את אחיו יאיר. יצחק, אביו של איתן, שוחח עם יאיר בשעות הבוקר ובהמשך נותק הקשר עימם. השניים נחטפו יחד מביתו של יאיר. איתן עוסק בחינוך בלתי פורמלי, במשלחות ובתנועות נוער.
בחודש מרץ האחרון פורסם סרטון של יאיר הנפרד מאחיו איתן רגע לפני שחרורו בעסקת החטופים השנייה, בעוד איתן נותר בשבי בעזה. בתיעוד האחים התחבקו, כשאיתן קורא שיפעלו לשחרורו ולשחרור יתר החטופים במסגרת השלב השני.
מאז שחרורו של יאיר, למשפחה נודע כי איתן מוחזק במנהרה צרה, ללא לחות מספקת וחמצן, סובל ממחלת עור חמורה שהחמירה במהלך השבי ואיבד עשרות קילוגרמים ממשקלו.
אבינתן אור
אבינתן אור, בן 32, מתל אביב, הגיע למסיבת הנובה ומשם נחטף. חטיפתו תועדה על ידי המחבלים והפכה לאחד מסמלי השבעה באוקטובר, שעורר הדים גם בתקשורת העולמית.
אבינתן גדל ביישוב שילה, והוא השני מתוך שבעה אחים. בבגרותו עבר להתגורר בתל אביב. לאחר סיום לימודי הנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת בן גוריון, החל לעבוד בחברת ההיי-טק אנבידיה.
אחיו, חיים יצחק אור סיפר עליו: "הוא אח גדול קלאסי, תמיד עוזר לאמא. אנחנו לא ידענו שהוא באותה המסיבה, אני נאלצתי לבשר על החטיפה שלו להוריי". משפחתו מתארת אותו כאדם חזק, שלא נשבר בקלות.
זיו ברמן
זיו ברמן, בן 28 מקיבוץ כפר עזה, נחטף יחד עם אחיו התאום גלי, כאשר מחבלים חדרו לקיבוץ בשבת בבוקר ופלשו דרך הגדר הסמוכה למתחם מגורי הדור הצעיר, שם התגוררו השניים.
זמן קצר לפני שנחטף, התקשר זיו לאמו טליה וסיפר: "כל הדירה שלי שרופה, הם כאן. למה כל הצבא לא פה?". למרות העובדה שניסו להסתתר, זיו וגלי נתפסו יחד עם חמישה צעירים נוספים מהאזור.
הקשר איתם נותק ב-10:30 בבוקר. רק כעבור עשרה ימים קיבלה המשפחה את הידיעה כי שניהם נחטפו לעזה. זיו וגלי היו בלתי נפרדים, הם טיילו יחדיו בעולם ועבדו בחברת הגברה.
גלי ברמן
גלי ברמן, בן 28, מקיבוץ כפר עזה, נחטף יחד עם אחיו התאום זיו. ב-6 לאוקטובר, ערב שמחת תורה, משפחת ברמן נפגשה לסעודת החג.
לירן, אחיהם הבכור של גלי וזיו, מספר כי השניים היו דודים נהדרים ומשקיעים באחיינים שלהם, הם נהגו לשחק ולהשתולל איתם בכל הזדמנות. דורון, אביהם של גלי וזיו, חולה בפרקינסון שנים רבות, ושניהם יחד תומכים באימם שסיפרה על קשר מאוד קרוב עם השניים.
אימם סיפרה כי הודיעה לקצינה שלהם שהיא מבקשת שיהיה להם חדר משותף בבית חולים, כדי שלא תצטרך לרוץ כל הזמן ביניהם. "אני אכין להם שניצלים וסלט כרוב ועוגיות שיביאו לכל החבר'ה שעוטפים אותנו כל הזמן. רק שיחזרו כבר".
דוד קוניו
דוד קוניו, בן 35 מקיבוץ ניר עוז, נחטף יחד עם אשתו שרון ובנותיהם התאומות, אמה ויולי. דוד הצליח להחזיק את דלת הממ"ד בביתם במשך חמש שעות, בזמן שמחבלים ניסו לפרוץ אותה. באותה שבת שהו בביתם גם אחותה של שרון, דניאל אלוני, ובתה אמיליה, וגם שתיהן נחטפו ושוחררו כעבור 49 יום, שרון והבנות שוחררו לאחר 52 ימים בשבי חמאס.
בשבעה לאוקטובר המחבלים שרפו את ביתם של דוד ושרון. דוד הצליח להימלט מהבית, כשהוא נושא בידיו את בתו יולי. הוא נתפס על ידי המחבלים ונחטף לעזה. לאחר מכן שרון יצאה מהבית עם יתר בנות המשפחה וכולן נחטפו. בתחילה אמה הוחזקה בנפרד מבני משפחתה, והצטרפה אליהם רק לאחר עשרה ימים בשבי. שלושה ימים לפני שחרור הנשים והילדות, דוד הופרד ממשפחתו.
אריאל קוניו
אריאל קוניו, בן 27 מקיבוץ ניר עוז, נחטף יחד עם בת משפחתו ארבל יהוד, שהוחזרה לישראל בעסקה השנייה, מהממ"ד בביתם. בשעה 8:28 אריאל כתב בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית: "אנחנו נמצאים בסרט אימה". ארבל ואריאל לא שהו יחד בשבי ולאורך השנתיים שהוא שם, לא התקבל מאריאל אות חיים אך משפחתו יודעת שהוא בחיים.
0 תגובות