עוד כתבות על מוח:
חוקרים ממרכז המחקר הגרמני למחלות ניווניות גילו כי מבנים מיקרוסקופיים במוח, האחראים ליצירת פולסים חשמליים בתאי עצב, משתנים בגודלם בזמן למידה | הממצא חושף מנגנון חדש של גמישות מוחית, שעשוי לשפוך אור על תהליכי זיכרון ואף על מחלות כמו אלצהיימר (בריאות)
המוסכמה המדעית הישנה, לפיה המוח מגיע לבשלות מלאה בגיל 25, מתנפצת אל מול נתונים חדשים | הגילוי כי תהליכי החיווט והבנייה בקליפת המוח נמשכים עמוק אל תוך העשור הרביעי לחיים, צפוי להשפיע על תחומים רבים - מהתמודדות עם התמכרויות ועד למדיניות חברתית וחקיקה (בריאות)
מחקר רחב היקף שנערך בשוודיה מצא קשר מפתיע בין צריכה יומית של מוצרי חלב עתירי שומן לבין סיכון מופחת לדמנציה | החוקרים מדגישים: לא מדובר בהוכחה סיבתית, אך הממצאים מערערים את התפיסה שכל שומן מהחי מזיק למוח (בריאות)
מחקר רחב היקף מצא כי אנטוציאנינים - הפיגמנטים שמעניקים לפירות יער את צבעם הכחול‑סגול - עשויים לשפר באופן מובהק את תפקודי המוח אצל מבוגרים | ההשפעה המשמעותית ביותר נרשמה דווקא לאורך זמן, ולא במינונים גבוהים (בריאות)
שלושה מחקרי ענק חדשים חושפים כיצד טכנולוגיות בינה מלאכותית לא רק משנות את אופן הדיבור שלנו, אלא גם מאירות באור חדש את הדרך שבה המוח האנושי מבין שפה | ממיפוי חסר תקדים של פעילות עצבית ועד חדירת אוצר מילים ממוחשב לשיחה היומיומית - תחום חקר השפה והקוגניציה נכנס לעידן חדש (בעולם)
מחקר ארוך־טווח מצא כי אנשים המשלבים פעילות גופנית קבועה בשגרת חייהם באמצע החיים ולא רק בצעירותם, נהנים מירידה של כ־40%–45% בסיכון לפתח דמנציה בשנים המאוחרות | הנתונים מצביעים על כך שהאופן שבו אנחנו זזים בגילים 45–64 - ובעיקר עצימות המאמץ - עשוי להיות גורם מפתח בבריאות המוח, בעוד שבגיל מבוגר יותר כמעט כל תנועה נספרת (בריאות)
מחקר הדמיה רחב־היקף, שהתבסס על סריקות MRI של כ‑3,800 נבדקים בני 0 עד 90, חושף כי המוח האנושי אינו מתפתח בקו ישר אלא קופץ בין חמש תקופות מובחנות של חיווט עצבי | החוקרים מציעים מפת דרכים חדשה למוח, שעשויה להסביר מדוע הפרעות נפשיות פורצות בעיקר בגיל ההתבגרות ומדוע הסיכון לדמנציה מזנק בשנות הזקנה (בריאות)
חוקרי המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), בהובלת הפרופ' ארל קיי מילר, מציגים תיאוריה חדשה המהפכנית לעולם מדעי המוח ומעוררים עיניין רב בתחום חקר המוח | על פי מחקרם, גלי המוח החשמליים אינם רק השתקפות פסיבית של פעילות מחשבתית, אלא הכוח היוצר שמגבש את המחשבות, התודעה וההתנהגות האנושית (טכנולוגיה)
בעקבות תגלית מפתיעה משנות ה-90, מדענים החלו לחשוף רשת מוחית יוצאת דופן שמופעלת גם כשאנו מבצעים פעולה וגם כשאנו רק צופים בה | נוירוני המראה, שנחקרו מאז בעלי חיים ובבני אדם, מציעים הסבר אפשרי לשורשי האמפתיה, הלמידה החברתית והיכולת להבין כוונות של אחרים. אבל לצד ההתלהבות התגלו גם מחלוקות: עד כמה הם באמת מעצבים את חיינו? (פסיכולוגיה)
מהנדסים מאוניברסיטת טקסס בדאלאס פיתחו אב–טיפוס של מערכת חישוב מוח-נורומורפית חדשה | המחשב, הפועל באמצעות רכיבים מגנטיים זעירים, מצליח לחקות את האופן שבו המוח לומד ומעבד מידע - תוך שימוש מזערי באנרגיה לעומת מערכות בינה מלאכותית מסורתיות | שיתוף פעולה עם חברות ענק ותמיכה פדרלית מביאים את הטכנולוגיה אל סף המהפכה שתהפוך כל טלפון חכם ל"מוח קטן" עצמאי (טכנולוגיה)
12 מטופלים עד כה
"מעורר שאלות אתיקה ומוסר" | שתל המוח של ניוראלינק מעניק למחשבה שליטה על המחשב
אבישי לוי|
המושתל הראשון של ניוראלינק משתף בחווייתו יוצאת הדופן ועשרות מושתלים נוספים ברחבי העולם מצטרפים | אך לצד ההצלחות המהפכניות, טכנולוגיית הממשק מוח-מחשב מציגה סיכונים, שאלות אתיות ואתגרי רגולציה משמעותיים (טכנולוגיה)
החיים המודרניים מציפים אותנו באינספור גירויים - מיילים, הודעות, התראות, חדשות ומשימות בו־זמניות. אנחנו מנסים להספיק הכל, לקפוץ בין מסך למסך ולהחזיק עשרות דברים בראש, אבל המוח שלנו לא בנוי לכך | התוצאה היא עייפות מנטלית אמיתית: בלבול, חוסר ריכוז, החלטות ירודות ואפילו שחיקה נפשית | מחקרים חדשים מראים עד כמה עומס קוגניטיבי משפיע עלינו בחיי היומיום, ומציעים דרכים מעשיות להחזיר לעצמנו בהירות, שליטה ורוגע בעולם עתיר מידע (פסיכולוגיה)
מודל חדש בשם HRM שנבנה בהשראת המוח האנושי, מתעלה בביצועי ההיגיון על פני מודלים ענקיים כמו של OpenAI, והכל עם יעילות חישובית נדירה (טכנולוגיה)
מחקר פורץ דרך מראה ששינויים עצביים שמתרחשים בזמן נשימה מודרכת בעוצמה בשילוב מוזיקה יכולים להוביל לחוויות עמוקות - תחושות רוחניות, אחדות, אושר והתרוממות רוח - ממש כמו בשימוש בחומרים פסיכדליים | אלו תגליות שמציעות דרך טיפולית חדשה, בטוחה וחוקית למצוקות רגשיות, במקום שימוש בתרופות פסיכדליות תחת מגבלות רגולטוריות (בריאות)
בסיוע בינה מלאכותית
התרופה למחלות גנטיות | זה מה שהחוקרים מ'ייל' פיתחו לחיזוי "נקודת האל־חזור"
אבישי לוי|
חוקרים מאוניברסיטת ייל הציגו את כלי הבינה המלאכותית chronODE המאפשר לזהות במדויק את רגעי ההפעלה והכיבוי של גנים במוח - ופותח פתח לתזמון מדויק של טיפולים גנטיים במחלות מוח נדירות (בריאות)
פסיכולוגיה ביום יום
למה תמיד התור שלך מתקדם הכי לאט? | האמת המדעית מאחורי התחושות השליליות שלנו
אבישי לוי||
1
למה נדמה שתמיד בחרנו בתור הכי איטי? 'חוק מרפי' הוא לא רק המצאה היתולית, למעשה הוא מבוסס על הטיות קוגניטיביות ופסיכולוגיית המעצבים לנו חוויית יום-יום מבלבלת, מתסכלת ולעיתים משעשעת | מסע פסיכולוגי מרתק אל מאחורי הקלעים של "חוקי התור", ההסברים המדעיים לתחושת הכעס כשהתור זוחל, והדרכים שבאמצעותן אפשר - לפחות לפעמים - לשמור על פרופורציות ולצחוק על תעתועי המוח שמתסכלים אותנו בתור בסופר (פסיכולוגיה)
הפסיכולוגיה של ההתמכרויות
למה אנחנו ממשיכים בהתנהגויות שפוגעות בנו - גם כשאנחנו מודעים לכך?
אבישי לוי||
6
גם כשאנחנו יודעים שמשהו מזיק לנו - אנחנו מתקשים לעצור: כיצד פועלים המנגנונים המוחיים והרגשיים שמובילים להרגלים הרסניים, ולמה כל כך קשה להשתחרר מהם? | על דופמין, בריחה מרגש, והתמכרות להרגלים רעים - והדרכים המדעיות לפרוץ את המעגל (פסיכולוגיה)
מחקרים שנעשו לאחרונה מראים: דמנציה אינה גזירת גורל – שינויים פשוטים באורח החיים, כמו פעילות גופנית מתונה, תזונה מאוזנת, חיי חברה פעילים, שינה איכותית והפסקת עישון, עשויים להפחית את הסיכון להתפתחות המחלה בצורה דרמטית | גם בגיל מבוגר ניתן להשפיע על בריאות המוח, להאט את ההידרדרות הקוגניטיבית ולשפר את איכות החיים (בריאות)
מחקר חדש מגלה: מצוקה נפשית וחברתית בתקופת הקורונה הובילה לשינויים מבניים במוח והאיצה את תהליך ההזדקנות, בעיקר בקרב גברים ואוכלוסיות מוחלשות. פגיעה קוגניטיבית נמצאה רק אצל מי שחלו בנגיף | החוקרים: לא ברור עדיין אם התופעה הפיכה (בריאות)
אולי יעניין אותך
כל הזכויות שמורות לכיכר השבת בע״מ