תגלית מדעית חדשה מטלטלת את ההבנה המקובלת על המבנה הפנימי של מאדים: חוקרים מצאו עדויות לכך שמתחת לפני השטח של כוכב הלכת מסתתרות מערכות מאגמה מורכבות, הדומות לאלו הקיימות בכדור הארץ - אף על פי שמאדים חסר טקטוניקת לוחות פעילה.
המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת Nature Astronomy, מתבסס על נתונים סייסמיים שנאספו על ידי הגשושית InSight של נאס"א, שפעלה על מאדים בין השנים 2018 ל-2022. החוקרים התמקדו בגבול מסתורי בעומק של כ-24 קילומטרים מתחת לפני הקרקע, וניסו להבין את הרכבו באמצעות שילוב של מודלים תרמודינמיים וניתוח סטטיסטי מתקדם.
הממצאים מצביעים על מבנה שכבות מובהק: מעל הגבול נמצאת שכבת סלעי מאפי – סלעים העשירים יחסית בסיליקה – בעוד שמתחתיו מצויים סלעים אולטרה-מאפיים, דלים בסיליקה אך עשירים בברזל ובמגנזיום. פרשנות החוקרים היא כי מדובר בתוצאה של תהליך שבו מאגמה נוזלית הצטברה בעומק, התקררה בהדרגה והפרידה בין חומרים כבדים ששקעו מטה לבין חומרים קלים יותר שעלו כלפי מעלה.
תהליך זה, המכונה “מגמטיזם טרנס-קרוסטלי”, מוכר היטב בכדור הארץ ומקושר להתפתחות קרום יבשתי ולמערכות געשיות מורכבות. עד כה סברו מדענים כי מנגנון כזה תלוי בטקטוניקת לוחות – תכונה שמאדים אינו מציג. אולם התגלית החדשה מערערת הנחה זו.
לדברי ד"ר טוברמורי מקיי-צ'מפיון, המחבר הראשי של המחקר, “ההנחה הרווחת הייתה שהוולקניזם במאדים פשוט בהרבה מזה של כדור הארץ. אך כעת נראה שכוכב הלכת הצליח לפתח מערכות מאגמה גדולות ויציבות, שבהן החומר עבר עיבוד והתפתחות לאורך זמן ובקנה מידה רחב”.
המשמעות עשויה להיות רחבה אף יותר: אם מאדים הצליח לפתח מערכות גיאולוגיות מורכבות ללא טקטוניקת לוחות, ייתכן שגם כוכבי לכת אחרים – שבעבר נחשבו פחות מתאימים לחיים – מסוגלים לייצר תנאים דומים.
פרופ' ג'ון וייד מאוניברסיטת אוקספורד, שותף למחקר, ציין כי “ייתכן שעלינו להרחיב את ההגדרה שלנו למה הופך כוכב לכת ל‘בר-חיים’. מורכבות גיאולוגית אינה בהכרח תלויה בגודל או בפעילות טקטונית כפי שחשבנו”.
המחקר מצטרף לשורת גילויים חדשים שהתאפשרו הודות ל-InSight, כולל עדויות משנת 2025 לנוכחות אפשרית של מים נוזליים בעומק הקרום של מאדים. אף שהגשושית סיימה את פעילותה, הנתונים שהותירה ממשיכים להניב תובנות חדשות על מבנהו הפנימי של כוכב הלכת.
0 תגובות