סיכום שנת תשפ"ה

שנה של חשיפות: שמונת הסדרות שכבשו את לב הקוראים

עזה, לבנון ואיראן, מעיינות ומערה אחת קדושה | אלו שמונה הסדרות מאת ישראל שפירא שריתקו מאות אלפי גולשים (מגזין כיכר)

מעין עמוק + כביש גישה חדש - מעיין חרשה המחודש (צילום: מתוך ערוץ היוטיוב 'ישראל שפירא')

עם סיום שנת תשפ"ה, הגיע הזמן לסכם שנה של חקירות וגילויים מרתקים שהביאו אותנו ממעמקי רצועת עזה ועד לפסגות הלבנון. מקברי הצדיקים ועד למעיינות נסתרים בלב הארץ.

בשנה זו, תשפ"ה פרסמתי שמונה סדרות עיקריות שזכו לתגובות נלהבות מצד הקוראים. מהחשיפה על מיקומה האמיתי של מערת הרשב"י, ועד לפולמוס הסוער סביב עליית האדמו"ר מגור להר הבית - הנה שמונה הסדרות שכבשו את ליבכם השנה.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

1. 'עזה מאז ולתמיד' – הכתבות שהודפסו כספר

במסגרת העלאת העיר עזה לכותרות, פרסמתי מאמרים רבים שהאירו באור חדש את תולדותיה היהודיות של רצועת עזה. היכן נקבר רבי ישראל נאגרה? מתי ביקר הבבא סאלי בעיר עזה, והאם יש לו קשר משפחתי לשייח' אבוחצירה שבנה מסגד ענק בעיר? מדוע בעזה חז"ל בנו בית כנסת הכי גדול בארץ ישראל?

את כל התשובות לשאלות המרתקות האלו חשפתי בפרקים שהתפרסמו ב'כיכר השבת' ולאחר מכן הודפסו בספר 'עזה מאז ולתמיד' בעריכתו של חוקר ארץ ישראל המנוח ז'אבו ארליך הי"ד. הספר שהודפס כבר במהדורה שלישית, נבחר לאחד הספרים המוצלחים של השנה במוסף הספרים הנחשב של עיתון 'הארץ'.

2. הר הלבנון - מסע אל השורשים הנשכחים

בשיאה של המלחמה עם חיזבאללה, והצלחת מתקפת הביפרים, פרסמתי מאמרים רבים על הר הלבנון שלרוב השיטות, דרומו וחלק ממרכזו נמצאים בגבולות ארץ ישראל. במאמרים אלו פרסמתי את הזווית היהודית הנסתרת בשלל כפרים בלבנון, ובערים צור וצידון עם בתי הכנסת העתיקים שלהן. קברי הצדיקים והנביאים הפזורים ברחבי לבנון - כמו נח ובניו, זבולון, אהליאב בן אחיסמך, שמגר בן ענת, עידו הנביא, יונה הנביא, חולדה הנביאה עוררו רבים כמיהה לבקר בלבנון מתוך בטיחות.

במאמרים אלו דנתי בנחלות השבטים שהתפרשו לשטח לבנון הנוכחי, וחשפתי סיפורים מרתקים על קהילות יהודיות שְׁכוּחוֹת לגמרי מהתודעה הציבורית. המאמרים האלו נצברו ויודפסו כספר "המקומות הקדושים בלבנון" שיפורסם מיד לאחר ראש השנה הקרוב.

3. דרוזים - גילוי קשרים עתיקים

הסדרה כללה מאמרים מעמיקים על העדה הדרוזית ויחסיה עם עם ישראל, כולל מסורות בכירי העדה שהם חלק מעם ישראל, אחד משבטי יה', או לכל הפחות צאצאי יתרו חותן משה רבנו. בסדרה ביקרתי בכפר יאסיף (נבי אל-ח'דר) ובכפר חורפיש (נבי סבלאן) - מהמקומות הקדושים ביותר לדת הדרוזית.

בהסדרה דנתי אף אירועים אקטואליים כמו הביקור ההיסטורי בי"ב אדר תשפ"ה של כמאה אנשי דת דרוזים מסוריה בישראל לאחר נפילת משטר אסד. בהקשר זה, כתבתי גם מאמר דעה שעורר תהודה רבה: "לא מדינה דרוזית - כן לסיפוח האזורים הדרוזיים בסוריה לישראל".

4. ההומור השחור של המלחמה – והדת השולטת ב, ישראל וארה"ב

כתבתי כמה מאמרים על הומור שחור במהלך המלחמה עם איראן. המאמרים הציגו את ההומור הישראלי כמנגנון הישרדות תרבותי בעת מלחמה. המאמר הציג את ההומור כאמצעי התמודדות ייחודי של החברה הישראלית מול איומים קיומיים. במסגרת הסדרה, פרסמתי גם מאמר מיוחד שעסק בהיבטים הפוליטיים והדתיים של המאבק מול איראן, תוך התמקדות בהשפעת הדת השולטת באיראן ישראל וארה"ב.

5. פולמוס הר הבית

זוהי הסערה שהתחוללה כבר מיד עם פרסום מאמרי הראשון בקיץ תשפ"ד תחת הכותרת "עליית ה'בית ישראל' וגדולי תורה נוספים להר הבית". המאמר טען כי בימים הראשונים לשחרור הר הבית במלחמת ששת הימים, טרם הרבנות הראשית הכריזה על איסור עליה להר הבית, עלו לשם כהלכה כמה מגדולי התורה – כ"ק האדמו"ר ה"בית ישראל" מגור וראש ישיבת טשעבין הגאון רבי ברוך שמעון שניאורסון.

הכתבה יצרה סערה גדולה וזכתה לתגובה נזעמת מאת עורך 'הדרך' אברהם דוב גרינבוים תחת הכותרת "ה'בית ישראל' עלה להר הבית? אגדה! לא היה ולא נברא". הגבתי לטענות הללו וטענתי כי "בידי עדות ראיה של אחד מגדולי תלמידי חכמים בדורינו שליט"א שנכח בעת העלייה והעיד בפני את הנ"ל". אברהם דוב גרינבוים ביקר את דברי וכינה זאת "הוצאת שם רע", וטען שהבית ישראל התמהמה לבקר בכותל המערבי וביקר רק שבוע אחרי חג השבועות. אני הגבתי וציטטתי את קובץ "אוצר הגנוז" הרשמי של גור שכתוב בו שהבית ישראל ביקר בכותל "מיד עם שחרורו" בעוד היה "שטח צבאי סגור" (כולל תמונות מצולמות), ההפך מטענת גרינבוים.

כאן המקום להוסיף שגרינבוים כתב שהרבי מויז'ניץ כתב הנוסח "ואל יהין איש" (ולא 'איסור חמור') כשכוונתו שמלשון זה משתמע שאף מי שיחשוב שיש היתר, אסרו רבנן ללא נימוק - וכל זאת ציטט בשם רבי שמואל מרדכי מינץ מזכ"ל אגודת ישראל. אלא שבספרו 'מכוחם'[1] של הרב מינץ נכתב ההפך - שכתבו הנוסח "ואל יהין איש ללכת בהר הבית" כי אי אפשר לכתוב איסור מוחלט, עי"ש ותרוה נחת.

6. מעיינות - גילוי אתרי טיול נדירים

במשך השנה, בעיקר בקיץ, חשפתי אתרי טיול נדירים לגולשי האתר עם דגש על מעיינות קסומים ברחבי הארץ. בין האתרים שחשפתי: מעיין חרשה, מקווה האר"י של המרכז, מעיין השמחה, מים מבית המקדש בעין זיתון, עין אל-הוויה, עין איוב, הספסל האלפיני, בית הכנסת ההולנדי, מצפה נתן, מיקומם של אוצרות בית המקדש, צוק עזאזל, וטיול ביריחו.

הסדרה זכתה לפופולריות עצומה, והודפסה בספרי "המקומות הנדירים הקדושים והרטובים" במהדורה שניה ב"ה.

בחמלת השם עלי הגעתי למקובל הגר"ד קוק והסכים עימי בהצעת זיהוי של מעין עין ימק"א כמעין 'עין דקלים' המוזכר בחז"ל כמעין מרפא.

7. מערת הרשב"י - מהפכה ארכיאולוגית ביער בן שמן

בסדרה זו טענתי כי "מערת הנזירים" ביער בן שמן היא המקום האמיתי בו הסתתר רשב"י מהרומאים 13 שנים, והיא זוהתה עם "מדברא דלוד" המוזכר בזוהר הקדוש. במאמרי ציטטתי מסורת מאת המהרי"ל דיסקין וחשפתי מסמך עם בלנאק של משרד הדתות משנת תשי"ד בה נכתב על רצון לשפץ את המערה. התגליות האלו זכו לתהודה רחבה, ורבים עלו למקום הקדוש כדי להתפלל על ישועת הכלל והפרט. רבני הידברות הגיעו להשתטח במערה, והופמן הסעות הכניס אתר זה לרשימת האתרים הקדושים אליהם נוהרים ההמונים. גם המגיד הרב ברוך רוזנבלום אישש מיקום המערה בקרבת העיר לוד ולא זו שבפקיעין. בעקבות הפרסומים יזמה עיריית לוד סיור מחקרי מיוחד ביער בן שמן בהובלתי.

לאחר הסיור הכריז ראש העיר לוד כי "מערת הנזירים" ביער בן שמן היא המקום האמיתי בו הסתתר רשב"י הקדוש.

8. מאה שנה לבני ברק - מסע אל השורשים

סדרת כתבות עומק מקיפה לרגל 100 שנים להקמת בני ברק, הדנה בתאולוגיה וההשקפה של מייסדיה מאז ועד היום.

הסדרה כללה מאמרים על הפיכתה של בני ברק לבירת החברה החרדית, על הקשרים של מייסדה ר' יצחק גרשטנקורן עם גדולי ישראל כמו החזון איש והראי"ה קוק, ועל התנגדות חלק מעסקני 'אגודת ישראל' להקמתה.

מבט קדימה לשנת תשפ"ו

שנת תשפ"ה הייתה שנה של גילויים ומחקרים. מפולמוסים הלכתיים, מחקרים תורנים, חשיפת מיקומי מעיינות וגילויים ארכיאולוגיים - המסע נמשך.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

עם כניסתנו לשנת תשפ"ו, אני מבטיח לכם שנה נוספת של כתבות מרתקות בשלל נושאים וגילויים שיפתיעו את כולכם. כי בארץ ישראל, כל אבן מספרת סיפור - והסיפורים האלו מחכים לנו בכל פינה.

[1] עמ' 225-226

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (100%)

לא (0%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

אולי גם יעניין אותך:

עוד בחדשות חרדים: