פרק 12: גם לאחר הסתלקותו של רבי איצ'לה בלאזר בשנת תרס"ז, לא דעכה חצר שטרויס. להפך – החצר המשיכה לשמש בית ומקום מגורים לתלמידי חכמים בדורות שאחריו, ורשימת השמות שעברו דרכה בתקופה זו מגלה עד כמה נותר המקום מוקד משיכה עבור עילית הלומדים והרבנים בירושלים, גם לאחר שהדמות המרכזית שהעניקה לו את שיאו הרוחני כבר לא הייתה עוד בין החיים.
- נחשף: מרתף הניסים והישועות של בעלי תנועת המוסר בחצר שטרויס
- "אתחלתא דגאולה" - חכמי ליטא בלב ירושלים
- כשרבי איצ'לה התחמק מלנאום במעמד הראי"ה קוק
- כשבעלי המוסר למדו את קבלת הגר"א ב"מרתף הישועות"
- כשהמתחם שקירותיו ספגו את תורת מוסר ליטאית - שינה את פניו
- בלשית שלחה שוטרים לסגור ישיבה בירושלים כדי להציל את בנה מחזרה בתשובה
- עשרות יורשים, בעלות מהעות'מאנים וחורבה: כך נרכשה חצר שטרויס
- כך שילבו תלמידי הסבא מקלם למדנות עם מוסר בחצר שטרויס
- רבי איצ'לה רץ לרחוב להרים בדיל סיגריה שהשליך - וזה ההסבר שנתן לרבנית
- ימי אלול בחצר שטרויס - התבודדות ותענית דיבור גם כשבתו נפצעה
- הבקשה החריגה ברגעים האחרונים והצוואה המפתיעה: סוד הסתלקותו של גאון המוסר
בין הדמויות הבולטות שהוזכרו כמי שהיה להם קשר לחצר בתקופה שלאחר פטירת רבי איצ'לה נמנה רבי יצחק הוטנר ר"י פחד יצחק, שבבחרותו, בתקופת לימודיו בישיבת חברון, התאכסן זמן מה בחצר שטרויס.
דמות נוספת שהוזכרה בזיקה לחצר היא רבי חיים ברלין, בנו של הנצי"ב מוולוז'ין – מגדולי הרבנים והפוסקים בדורו, שנודע גם בפעילותו הציבורית הענפה למען ישוב הארץ. על פי המתועד, נכח רבי חיים ברלין ליד רבי איצ'לה בערוב ימיו.
עוד דמות ששמה נקשר לחצר, הוא רבי צבי פסח פרנק – מי שעמד בראש ישיבה לצעירים מצוינים שהוקמה על ידי ישיבת "אור חדש". רבי צבי פסח פרנק נודע מאוחר יותר כאחד מגדולי הרבנים של ירושלים במאה העשרים, וכיהן שנים רבות כרבה הראשי של העיר.
גם הביבליוגרף אליעזר רפאל מלאכי, שסיפר כי הסתופף בילדותו "בצילו של רבו" בחצר שטרויס שבירושלים.
יליד נוסף של חצר שטראוס שדרכו מפתיעה במיוחד הוא רבי חיים יעקב גולדוויכט ממייסדי ישיבת כרם ביבנה, ישיבת ההסדר הראשונה בארץ ישראל, שנולד במתחם בשנת תרפ"ה (1925) לרב ישראל אלעזר גולדוויכט. למד בישיבת עץ חיים אצל רבי איסר זלמן מלצר ובישיבת סלבודקה בבני ברק, וקיים קשרים הדוקים עם עולם הישיבות הליטאי.
לאחר שהתייעץ עם החזון איש (שעודד אותו לקבל את המינוי) ועם הגרי"ז מבריסק (שהורה לו שלא), הפך לימים לראש הישיבה הראשון של ישיבת כרם ביבנה – הישיבה הראשונה בארץ שפעלה במסגרת "הסדר", ומכאן זכתה לכינוי "אם ישיבות ההסדר". על תרומתו למפעל זה זכה בפרס ישראל בשם איגוד ישיבות ההסדר.
כך יצאה מאותה חצר קטנה במוסררה דמות שהטביעה חותם עמוק על עולם רוחני שונה לחלוטין מזה שאפיין את מייסדי החצר.
מקורות: ספר תולדות רבי יצחק בלאזר ("רבי איצלה פטרבורגר"), שנאסף בידי נכדו הרב מרדכי בלאזר ז"ל ויצא לאור בסיוע ועד "שפתי חכמים", תשע"ד.
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com