בשבועות האחרונים הציבור החרדי, ובמיוחד בקהילה הליטאית בשכונת רמות בירושלים ובמודיעין עילית, סוערים ורועים. מה שהחל כלחישות בחדרי חדרים ובבתי כנסת, הפך בשבועות האחרונים לדרמה כלכלית ואנושית בקנה מידה מבהיל.
במרכז הסיפור: הבטחות למכרות זהב באתיופיה שהיו אמורות להפוך אברכים פשוטים למיליונרים, אך יתכן מאוד והותירו אותם בפני שוקת שבורה ובסכנת איבוד קורת הגג שלהם.
בראיון מיוחד ונוקב שקיים משה מנס עם סימי ספולטר, כתב שוק ההון וההשקעות של עיתון דה מרקר, נחשפים המנגנונים הפסיכולוגיים והפיננסיים של התהליך, לצד הדרמה שמתחוללת מאחורי הקלעים כאשר רשות ניירות ערך פשטה על החברה והפכה את החקירה לגלויה.
השיטה ההזויה: "תביא כסף שאין לך, אנחנו נשלם את המשכנתא"
כדי להבין את גודל האסון, צריך להיכנס לנעליו של "מוישי" (שם בדוי), אברך תושב שכונת רמות. יום אחד ניגש אליו אדם המוכר לו היטב מהקהילה – אדם שנחשב ל"צדיק", אברך יקר ואמין מעל לכל ספק. הוא מציע לו הזדמנות חד-פעמית, כמעט סודית, להצטרף להשקעה במכרות זהב באתיופיה באמצעות חברה בשם "לקח השקעות", המחזיקה בנכסים בשרשור דרך חברה קפריסאית. בניגוד להשקעות סטנדרטיות בהן אנשים משקיעים חסכונות פנויים, כאן מדובר בסיכון קורת הגג של המשקיע.
המארגנים שכנעו אותם לקחת את הנכס היחיד שבבעלותם – הדירה שעליה עמלו הוריהם או הם עצמם כל חייהם – ולמשכן אותה לבנק בסכומי עתק של 2-3 מיליון שקלים ומעלה למשקיע. האברכים גם הונחו שלא לספר לבנק שהכסף מיועד להשקעה במכרות באפריקה (שכן הבנק היה עוצר זאת מייד), אלא להציג מצג שווא אחר לקבלת ההלוואה. החברה הבטיחה לאברכים שהיא זו שתשלם את החזרי המשכנתא החודשיים שלהם, ובנוסף תעניק להם צורה אסטרונומית של פלוס 100% רווח.
"בחיים לא נתקלתי בשיטה כזו," אומר סימי ספולטר בראיון. "לבוא לאברך ולהגיד לו 'קח את הדירה היחידה שלך ותמשכן אותה בשביל השקעה' – זה דבר שמדליק נורות אדומות אסטרונומיות. כל מי שמבין בכסף יודע שלהבטיח תשואה כזו, ברמה שאתה מסכן את הבית שלך (לפעמים בלי שהאישה אפילו יודעת), זה דבר מופרך ונורא ואיום".
המעטפת התורנית: כשסיפורי מופתים מחליפים בדיקת נאותות
כיצד נכנסו מאות אברכים משכילים להשקעה שנשמעת כמו הגרסה החרדית לסיפורי "הנסיך הניגרי"? התשובה טמונה בניצול של האמון הקהילתי ובשימוש בכסות תורנית.
כפי שקרה בפרשת "בסדנו" שקרסה בעבר, שם ההשקעות שווקו תחת קונספטים של "סייעתא דשמיא", כנסים שנראו כמו אירועים תורניים, וסיפורי ישועות ומופתים. המשקיעים לא בדקו דוחות כספיים או אישורים רגולטוריים – הם סמכו על ה"איש הצדיק והאמין" שעמד בראש, ועל מעורבותם של רבנים שליוו את התהליך.
המעורבות הרבנית לא נעצרה בשלב השיווק. גם בחודשים האחרונים, כאשר החלו לעלות סימני שאלה קשים והכספים החלו להעצר, רבנים מסוימים התערבו וביקשו מהמשקיעים: "אל תלכו לרשויות, אנחנו נבדוק את זה".
"זה אחד הדברים הכי כואבים," מזהיר ספולטר. "בסוף, הרב הוא מורה הלכה ופוסק, הוא לא יועץ השקעות. הציבור חייב להבין שיש אנשי מקצוע לכל דבר, ואסור להסתנוור".
אנטומיה של קריסה:
המנגנון הכלכלי שעומד מאחורי החשדות הוא המודל העתיק וההרסני של "פונזי" (משחק פירמידה). אם יתברר שהחשדות נכונים, המשמעות היא פשוטה ומזעזעת: החברה לא הניבה שקל אחד של זהב באתיופיה. כספי המשכנתא של אברך א' ממודיעין עילית שימשו פשוט כדי לשלם את החזרי המשכנתא של אברך ב' מרמות שהצטרף לפניו, וחוזר חלילה. כל עוד זרמו משקיעים חדשים – הגלגל המשיך להסתובב.
"אתם תגרמו להכל ליפול!" – האשמת הקורבן והשומרים בשער
במהלך הראיון, מעלה משה מנס טענה כואבת שנשמעת מצד משפחות המשקיעים המבוטחות: "אם התקשורת והפורום להגנת הצרכן החרדי לא היו מדברים ומפרסמים – החברה הייתה ממשיכה לעבוד, הם היו מוצאים בסוף את הזהב וכולם היו מרוויחים. אתם אלו שמפילים את העסק!"
ספולטר הודף את הטענה הזו בנחרצות ומסביר את האשליה הפיננסית:
"זו טענה שלא מחזיקה מים. אם המודל לא עובד וההשקעה לא אמיתית – היא תיפול בסוף. אם נשתוק, העסק ימשיך להתגלגל עוד חמש שנים, אבל אז ייכנסו עוד מאות משפחות ויחרבו עוד מאות בתים. מיידוף הצליח להמשיך ככה 20 שנה רק כי לא דיברו, ובסוף זה קרס פנימה. לצערנו, הפראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים, אבל הנזק בדרך הוא הרס משפחות טוטאלי".
נקודת המפנה: רשות ניירות ערך פושטת על החברה
הדרמה הגיעה לשיאה כאשר רשות ניירות ערך הפכה חקירה סמויה שהתנהלה במשך חודשים ארוכים – לחקירה גלויה. חוקרי הרשות פשטו על המשרדים והחלו לבדוק לעומק את החשדות החמורים.
החברה מצידה טוענת כי היא משתפת פעולה באופן מלא עם הרשות וכי "הכל יסתדר", אך המומחים מסבירים שחקירה כזו לא נפתחת כלאחר יד, בטח לא בסכומים של מאות מיליונים. הרשות בודקת כעת שתי קטגוריות מרכזיות:
תחום הבדיקה. מה הרשות מחפשת? הפרת חוק ניירות ערך. האם החברה הציעה השקעות ליותר מ-30 מחזיקים ללא פרסום תשקיף כחוק (הפרה שנועדה להגן על הציבור מפני השקעות לא מפוקחות). חשד למרמה וגניבה. איפה הכסף באמת נמצא? האם הוא עבר לאתיופיה ולקפריסין, או שמא שימש לגלגול כספים וצרכים אישיים?
סוף דבר: תמרור אזהרה מדמם
למרות שהחברה עדיין נהנית מחזקת החפות וטוענת כי מדובר בבדיקה בלבד, הכתובת כבר רשומה על הקיר באותיות של קידוש לבנה. מערכת אכיפת החוק בישראל נעה לאט, ויכולות לעבור שנים מהפתיחה בחקירה ועד לכתבי אישום (כפי שרואים בפרשות כמו 'בסדנו' או 'סלייס').
הסיפור הזה הוא קריאת השכמה כואבת לציבור החרדי. הפורום להגנת הצרכן החרדי, בהובלת איצ'ה זלובסקי, ממשיך לקבל פניות רבות, אך החשש הוא מפני נזק בלתי הפיך בקרב מאות משפחות. וזכרו שכאשר מציעים לכם "מכרות זהב" במחיר של מישכון הבית של הילדים שלכם – תזכרו שאין מתנות חינם, ומי שמבטיח לכם זהב באפריקה, עלול להשאיר אתכם בלי קורת גג בישראל.
תגובת החברה: החברה ונציגיה דוחים מכל וכל את הטענות נגדם. החברה משתפת פעולה באופן מלא עם גורמי החקירה והרשויות המוסמכות, ובטוחה כי התיק ייסגר לאחר שיתבררו העובדות.
0 תגובות