כיכר FM
ישראל נמצאת בעיצומה של תקופה ביטחונית מהמורכבות שידעה. החדשות רוויות בדיווחים קשים, הפילוג החברתי מבעבע מתחת לפני השטח, ואנשים רבים חווים חרדה, שכול ואובדן. על הרקע הזה, פרסום דוח מדד האושר העולמי שמציב את ישראל במקום השמיני בעולם – מיד אחרי המדינות הנורדיות השלוות, ורחוק מעל מעצמות כמו ארצות הברית – נראה כמעט כמו טעות סטטיסטית. איך אפשר להיות מאושרים כשהאדמה רועדת?
כדי להבין את התופעה המרתקת הזו, אלי גוטהלף צלל לשיחה עמוקה עם ד"ר אפי גיל, פסיכולוג רפואי מומחה משירותי בריאות כללית, ועם אוריאל בלמס, מנהל יחידת חוסן באיחוד הצלה. המסקנות שלהם משרטטות תמונה של חברה שבה האושר אינו נמדד בעושר חומרי או בשקט תעשייתי, אלא במשהו עמוק הרבה יותר: משמעות.
לא לבד: קהילה כרשת ביטחון נפשית
הגורם הראשון והמשמעותי ביותר שמציב את ישראל בצמרת מדד האושר הוא הלכידות החברתית. לעומת מדינות המערב, שבהן מקודש אידיאל האינדיבידואליזם הקיצוני, החברה הישראלית בנויה על מודל פמיליארי ומשפחתי.
"הבדידות היא אחד הגורמים המרכזיים המובילים לדיכאון," מסביר ד"ר אפי גיל. "בישראל, כמעט ולא תמצאו אנשים שמבודדים לחלוטין. יש כאן רשתות רווחה משמעותיות, ערבות הדדית, וקהילתיות חזקה. האינדיבידואליזם הקיצוני, שגורם לאנשים לחשוב שהם לא צריכים אף אחד, הוא אשליה מסוכנת. בני אדם הם יצורים חברתיים, ובישראל תמיד יהיה מישהו שיאחז בך ברגע שתיפול."
הקהילתיות הזו באה לידי ביטוי בצורה המובהקת ביותר בחיים היהודיים. התפילה במניין, סעודות השבת, ניחום אבלים ושמחות משותפות – כל אלה מבטיחים שהאדם לעולם אינו עומד לבדו מול אתגרי החיים.
למה הצעירים שלנו מאושרים יותר?
נתון מפתיע נוסף בדוח מגלה שצעירים ישראלים מתחת לגיל 25 מדורגים כקבוצת הגיל המאושרת ביותר בישראל, ובמקום השלישי בעולם לבני גילם. לשם השוואה, בארצות הברית הצעירים ממוקמים במקום ה-60.
הסיבה לכך נעוצה ברצף המסגרות החברתיות המלווה את הישראלי מיומו הראשון: החל ממעונות היום, דרך תנועות הנוער, השירות הצבאי או הלאומי, הישיבות, הטיול הגדול ועד לספסל הלימודים האקדמי. הישראלי הצעיר עטוף תמיד בקבוצת השווים שלו, שואב ממנה כוח, ומטפח תקווה חזקה לעתיד.
סוד האושר החרדי: עושר של משמעות
כאשר בוחנים את הנתונים הפנימיים בישראל, מגלים פער מרתק: שיעור המדווחים על אושר ושביעות רצון מהחיים במגזר החרדי גבוה משמעותית משאר האוכלוסייה, למרות שרמת החיים החומרית לרוב נמוכה יותר.
אוריאל בלמס מנהל יחידת החוסן באיחוד הצלה מסביר את התופעה דרך "מודל הקס"ם" (קושי, סבל, משמעות). "כשיש לקושי ולסבל משמעות, זה משנה את כל הקונספט," הוא אומר. החיים סביב קהילה, התנדבות ונתינה בלתי פוסקת – כפי שניתן לראות בארגוני חסד, גמ"חים והצלת חיים – ממלאים את האדם בסיפוק עצום. מתנדבים שיוצאים באמצע הלילה, על חשבונם וזמנם, לחלץ או לטפל באדם זר, חוזרים מותשים פיזית אך מוצפים באושר נפשי.
בנוסף, האמונה מספקת עוגן פסיכולוגי רב עוצמה. הידיעה שיש "יד מכוונת", ושהאדם אינו נושא על כתפיו את משא ניהול העולם כולו, משחררת אותו מחרדות מיותרות ומאפשרת לו להתמקד במה שבאמת נמצא בשליטתו.
אלופי העולם ב"בלת"מים"
היבט מרכזי נוסף בחוסן הישראלי הוא שריר הגמישות הנפשית שפיתחנו לאורך אלפי שנות היסטוריה של רדיפות, משברים ומלחמות.
בזמן שאזרחי מדינות שלוות עלולים להישבר לחלוטין משינוי תוכניות פתאומי או ממשבר כלכלי נקודתי, הישראלים מתורגלים בהסתגלות מהירה למצבי חירום. המעברים החדים בין ימי זיכרון לימי עצמאות, בין חורבן לתקומה, מאמנים את הנפש הקולקטיבית שלנו לדעת לעשות "לימונדה מלימונים" ולראות את התקווה גם בתוך השבר. שבתות וחגים משמשים כ"איים של שקט" בעולם תזזיתי, ומאלצים אותנו לעצור, להתנתק מהמסכים ולנשום.
לסיכום: מותר להרגיש "רק בסדר"
חשוב להבהיר: העובדה שאנחנו במקום השמיני במדד האושר אינה אומרת שאין בישראל עצב, כאב או חרדה – במיוחד בימים אלו. מדד הרגשות השליליים אכן עלה בתקופה האחרונה, וזה טבעי לחלוטין.
כפי שמסכם ד"ר אפי גיל: "זה בסדר גמור להרגיש לפעמים 'רק בסדר'. החיים לא אמורים להיות תמיד רק טוב וסבבה. אבל גם כשקשה, החיים בישראל הם חיים משמעותיים. וכשיש לך למה, אתה יכול לשאת כל איך." אז בפעם הבאה שאתם פותחים מהדורת חדשות ומרגישים שהכל קורס, תזכרו: יש לנו קהילה, יש לנו משמעות, ויותר מכל – יש לנו אחד את השני. וזה, מסתבר, המתכון המנצח לאושר.
0 תגובות