שעות בין הערביים בפארברי פריז, אי־שם בשנות השמונים של המאה ה־18, שיירות של מרכבות עוצרות מול דלתות האבן של מלון‑בוליון ברחוב קוֹק־הֶרוֹן. עשרות אנשים עומדים בתור, ממתינים נרגשים בסבלנות לפתיחת הדלתות. כולם כאן, עניים ועשירים. מהשכבות הגבוהות של החברה הפריזאית, אצילים, אנשי חצר, מלומדים ואמני החברה הגבוהה וגם פשוטי העם, עגלונים, שואבי מים ובנאים. כולם מחפשים ריפוי וישועה.
יש כאן אנשים שסובלו ממחלות שונות, הרבה מתוכם מתמודדים עם קשיים בנפש, פחדים, כאבים, היסטריה, ופוביות, כולם מגיעים אל המרפא הנודע לתהילה ואל טקס הריפוי הניסי שהוא מקיים.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
אחרי דקות של המתנה אולם הטיפולים נפתח. נכנסים פנימה אל אולם גדול, חשוך, ווילונות כבדים הנופלים באטיות, מטשטשים את קווי העולם החיצון ומפנים מקום אל האפילה המסתורית שבפנים. הרצפה מכוסה בשטיחים כבדים וכל קיר מקושט בתמונות אסטרולוגיות, מראות מזוגגות זהב המייצגות עולמות מיסטיים גבוהים.
במרכז החדר ניצבה "הבאקה" – גיגית עץ עגולה ורחבה מלאה במים “ממוגנטים” ושבבי מתכת מנצנצים באור הנרות. ממנה יצאו מוטות ברזל דקים. ברגע שהמטפל פסע פנימה השתררה דממה מוחלטת, בקושי את רעש הנשימות ניתן לשמוע. היה עטוף במקטורן משי סגול מרהיב, נכנס בעדינות ודרמטיות, תנועותיו חינניות אך מלאות עוצמה, כאילו הוא מנגן מנגינה שאין לה קול אך כל הצופים מרגישים את פעימותיה.
הוא נע לאט בין המטופלים שעל פי ההוראות שלו החזיקו במקלות העץ היוצאים מתיבת העץ ה"בָּקֶה" היחודי ואחזו במוטות מתכת מחוברים ביניהם בחבלים דקים, הם יצרו מעין זרם אנרגטי שחצה את החלל כולו. המבט שלו היה חד ועמוק, פוגע בלבבות ופותח מעין שער אל עולמות לא נודעים. לחישותיו החלושות שילבו מילים לא מובנות אך מלאות עוצמה, כל תנועה שלו הייתה כמו תווים במילה שמרפאת.
במהלך הטקס נשמעו קולות משתנים – שקט כבד שנשבר לפתע בצעקות התרגשות, בכי, רחשי נשימות עמוקות או צחוק פתאומי שפרץ מתוך שחרור פנימי. המים שב"בָּקֶה" נראו כאילו הם נעים בגלים דקים, שמעוררים את נשמת המטופל וגורמים לתחושת זרימה בלתי נראית שזולגת מגופו. הרגעים הללו יצרו תערובת חושית בין חוש הריח – קטורת ועץ חרוך, טעם מתוק כמעט, קול המוזיקה החרישית וההמולה האנושית, כל אלו הופכים את האירוע לגל חווייתי של ישועה וריפוי על־טבעיים.
חלק מהנוכחים פרצו בבכי או צעקות התרגשות, נשים התפתלו, אחרות התעלפו, וגברים הצהירו כי הכאב הכרוני חלף. אחרים נכנסו למעין טראנס עמוק, כתוצאה מ"משבר הריפוי" - רגע שאותו ראה כחיוני מבחן לתהליכים הפנימיים שמתרחשים בגוף. בזמן שהטקס התקדם, סיפורי ריפוי עלו ותייתרו את קיומו המסתורי: כאבים כרוניים שנסוגו, מחלות תודעתיות שחלפו, עיוורון שחזור ותחושת שלווה שחדרה עד לנשמה.
הכירו את פראנץ אנטון מסמר (Franz Anton Mesmer). מסמר היה אחת הדמויות המסתוריות והמשפיעות ביותר בהיסטוריה של הרפואה האלטרנטיבית והפסיכולוגיה המודרנית. הוא נולד בשנת 1734 בעיירה איזננג שבגרמניה ולמד רפואה באוניברסיטת וינה, שם גיבש את התזה המדעית והפילוסופית שבסיסה יצר תופעה חובקת עולם – “מגנטיזם חיוני” או כפי שנודעה לימים, שיטת “המֶסמריזם”.
מסמר האמין שקיים נוזל בלתי נראה הזורם בכל יצור חי ובטבע כולו. לטענתו, זרימה הרמונית של נוזל זה מבטיחה בריאות, בעוד שחסימות בזרימה גורמות למחלות. הוא טען שניתן להשיב את האיזון בעזרת הפעלת “המגנטיזם החיוני”, בין אם באמצעות מגנטים אמיתיים ובין אם באמצעות כוחו האישי של המרפא, שיכול "לכוון" את הזרימה. בלדבריו גופו ותודעתו של האדם הם מעין שדה אנרגטי שניתן להשפיע עליו באמצעים פיזיים ונפשיים.
הטיפולים והקסמים שלו
בקליניקת הפאר שפתח בפריז בשנות ה־1770, מסמר קיים טיפולים קבוצתיים יוצאי דופן כפי שתיארנו בתחילת הכתבה והתוצאה הייתה עשרות סיפורים על ניסים מעל הטבע. אחת המפורסמות שבהן הייתה מריה תרזה פון פרדיס, פסנתרנית עיוורת בת 18 שהתפרסמה בחצר הקיסרית. לפי העדויות, לאחר טיפולים ממושכים אצל מסמר היא החלה לראות, אולם לאחר שנלקחה ממנו, שבה עיוורונה. המקרה הזה חיזק את תדמיתו כמרפא על־טבעי אך גם הסעיר את עולם המדע.
מסמר הפך לסנסציה בפריז של הנאורות. מאות עמדו בתור להיכנס לטיפוליו, ואף הוקמה סביבו אגודה של “מגנטים” – ממשיך דרכו שהכשיר בעצמו. אולם תהילתו הביאה גם התנגדות חריפה. בשנת 1784 הוקמה בהוראת לואי ה־16 ועדת חקירה שכללה את המדען בנג'מין פרנקלין ואת הכימאי לבואזיה. הם ערכו ניסויים קפדניים והסיקו כי “המגנטיזם החיוני” אינו קיים כלל וכי כל ההשפעות נבעו מדמיון ומהאוטוסוגסטיה של המטופלים.
במסגרת הבדיקות חברי הוועדה ערכו ניסויים בהם הוצבה כוס אחת של מים "ממוגנטים" בין ארבע כוסות זהות שמולאו במים רגילים. מתנדבים בחרו כוס באקראי ושתו ממנה, נמצא כי אין שום הבדל בין ההשפעה של כוס מים רגילים לכוס מים ממוגנטים. הפלא היה שאישה אחת שתתה כוס מים והתעלפה. התברר שזו הייתה כוס מים רגילים אך היא התעלפה רק מהמחשבה שהיא שותה את המים הממוגנטים.
הניסוי הזה גילה לחוקרים שמסמר היה רמאי אך גם לימד את החוקרים בניסוי, שכנראה היה מהניסויים הקליניים הראשונים בהיסטוריה, על ההשפעה החזקה של פלצבו ועל הצורך לבצע ניסויים בסמיות, כלומר, שהמטופלים לא יודעים אם הם מקבלים את הטיפול המיוחל או טיפול מזויף.
במקרה מפורסם מזמן מלחמת העולם השנייה, הזריק רופא אמריקאי בשם הנרי ביצ'רל תמיסת מלח לפצוע שסבל מכאב, אך אמר לפצוע כי מדובר במשכך כאבים חזק. להפתעתו הפצוע נרגע מיד ולא הראה סימני כאב. הפלא חזר ונשנה עם פצועים רבים אחרים!
איך ולמה זה עובד? זאת הסיבה
תחושת הכאב לא נמצאת בבטן או ביד, היא נמצא במוח. תחושת הכאב עוברת דרך העצבים אל המוח. בשלב הראשון אל תת ההכרה שלנו שאינה בשליטתנו. משם היא עוברת עיבוד בקליפת המוח – האזור המודע של המוח שמאפשר לנו לחוות אותו. המוח יכול לגרום לנו לחוות כאבים בצורות שונות. חלשים או חזקים. דקירות, לחיצות, מקרין, עמום. כמו כן לעיתים ישנה מציאות של כאב ללא שקרה שום דבר פיזי, או לחלופין שלא נרגיש כאב אף אם ניגע בגחלים לוהטות.
כאשר המוח מאמין שהוא קיבל תרופה שאמורה להרגיע את הכאב הוא מוריד את רמת הכאב ואף מפריש חומרים משככי כאבים.
- אבקת שיני זאבים, עכברים מעוכים וגלולות החיים • מסע היסטורי
- תוספי תזונה - כן או לא?! | כל מה שכדאי שתדעו רגע לפני שתתפתו למודעות
- הנוזל מהשלפוחית שהפך לחיסון • כך נולדה הרפואה
אז איך מים ממוגנטים עוזרים לכאבי ראש? איך תרופות ומעשים חסרי משמעות יכולים לעזור לבן אדם, לרפא מסרטן או לראות?
1. יתכן שזה שקר מוחלט, לא היה ולא נברא והכל הצגה אחת גדולה לטובת פרסום המוצרים וכוחות הקדושה והטומאה ולטובת הגדלת הונו של השרלטן התורן.
2. יתכן שהמוצר באמת עבד. אם המטופל משוכנע שהיא עוזרת, היא באמת עוזרת, בטח כאשר מדובר בכאבי ראש. כוח הפלצבו.
3. למוצרים והמטפלים האלו יש מנגנון אל-כשל מובנה. ניקח לדוגמה זוג שצריך ישועה לזרע של קיימא, אז הם מקבלים איזה מוצר פלא וקמע מבבא שקר כל שהוא, אם באמת אחרי תקופה היא בהריון, זה בזכות אותו מוצר ואם לא, זה כי הם לא לקחו מספיק זמן את המוצר, כי הם צריכים לשלם עוד כסף או כי יש גזירה וניסיון משמים...
4. במקרים רבים יש החלמה ספונטנית או נסיגה זמנית של המחלה. דהיינו, גם אם המטופל לא היה לוקח את "טיפות הפלא" - מצבו היה משתפר בצורה ספונטנית. הבן אדם הלך אל אותו מטופל בשיא המחלה שלו קיבל "טיפול" מצבו השתפר, אבל זה לא קשור למטפל.
5. אותו מטופל, לקח במקביל גם תרופות אמתיות לטיפול, אבל את השיפור הוא כמובן תלה במוצר הפלא ובמרפא ובבא הקסם. זה משעשע כי אנשים שהיו בבית חולים וקיבלו קוקטיל שלם של תרופות, תולים את ההחלמה שלהם באיזה שמן שמרחו להם על הבטן.
6. עובדתית - 100% מהמחלימים מכל מחלה כל שהיא שתו מים. האם זה אומר שהם החלימו בגלל המים? העובדה הזו נקראת 'הטיה אנושית' - בה אנחנו רואים רק את מה שעזר. ובכל מקרה של תמותה מאשימים את הרפואה המסורתית. אני אישית מכיר אדם שקיבל טיפות פלא - ובכל אופן מת. האם זה אומר שהוא מת בגללם?
7. טיפול הוליסטי. לשבחם של חלק מהמטפלים ברפואה משלימה ובתכשירי המים. בדרך כלל מטפלים אלו ממליצים על חיים בריאים יותר: לא לאכול אוכל מעובד - להימנע מסוכר / ממטוגן. לא לעשן. לישון טוב. להימנע מלחץ. אין ספק שהנחיות אלו טובות ויעילות. הן יכולות למנוע תחלואה קשה ואף לעזור למי שסובל. אז גם אם כדור נגד צרבת מטפל בחומציות ובצרבת, וודאי שעדיף לטפל בשורש הבעיה ולהימנע מאוכל חומצי מעובד ולא בריא.
לסיכום
אמנם מסמר סולק מפריז ונעלם בהדרגה מן הבמה, אך הרעיונות שהותיר אחריו לא נעלמו. מתוך עקרונות המסמריזם נולד מושג חדש – היפנוזה – שטבע הרופא הסקוטי ג’יימס ברייד באמצע המאה ה־19. הרעיון שניתן להשפיע על הגוף דרך התודעה, וששכנוע עצמי מסוגל לרפא תסמינים גופניים, הפך ליסוד חשוב בפיתוח הפסיכותרפיה, הרפואה הפסיכוסומטית, והגישה ההוליסטית לריפוי.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
כאנשים מאמינים בני מאמינים, אנחנו מאמינים שהקדוש ברוך הוא כל יכול ובניסים מעל הטבע. אל לנו להסתנוור מבשר ודם וסיפורי ניסים וישועות בהם מעורבים הונאות, שרלטנות עבודת אלילים ותעתועי עגל הזהב. אין עוד מלבדו!
0 תגובות