דאגה עמוקה ביהדות התפוצות, בעקבות הגשת כתבי אישום חמורים נגד מוהלים מקומיים בעיר אנטוורפן שבבלגיה, המאיימים על עצם המשך קיום המצווה כהלכתה, התכנסו אתמול יום שני, ב' בסיון, 'יום המיוחס', המוני יהודי העיר לעצרת תפילה וזעקה לפני בורא כל יצור, למען יחוס על עם עני ואביון.
העצרת ההמונית התקיימה בבית המדרש הגדול של קהילת "מחזקי הדת" בעיר, בראשות המרא דאתרא, הגה"צ רבי אהרן שיף.
לאחר תפילת המנחה, נשא המרא דאתרא הגר"א שיף דברי כיבושין מעוררים ונוקבים, בהם עמד על חומרת השעה והגזירה הקשה המרחפת על פני העיר.
"אין אנו יודעים למה", פתח המרא דאתרא בדבריו הכואבים, "אך עלינו לפשפש ולתקן את מעשינו, ולהיות לא בצרת עין אלא רק בטוב. המוהלים הם אנשים שמוסרים את נפשם, ואף בימי חג הפסח נסעו למקומות רחוקים כדי למול ולקיים את המצווה".
בהמשך דבריו עורר הגר"א שיף את הקהל לחשבון נפש קהילתי עמוק: "אנחנו נמצאים בבחינה של 'עת צרה היא ליעקב', וזו אינה הצרה הראשונה. הייתה כאן בעבר גזירת השחיטה, וכעת אנו מתמודדים עם גזירת המילה. כולם יודעים כי המוהלים שלנו הם אנשים יראים ושלמים. לכל דבר יש חשבון שמיים, והרמב"ם כותב כי כשיש עת צרה יש להתכנס, לפשפש במעשים, ולא לומר שזה מקרה. כאשר מבינים שזהו רמז מהשמיים, עצם ההתאספות יחד תסיר את הגזירה".
בדבריו, יצא המרא דאתרא חוצץ נגד התופעה של הטחת האשמות בעוסקים במלאכה, וביקש לנתב את הכאב לעורר רחמי שמיים: "למה באה הגזירה? אין אנו יכולים לדעת, שכן אין לנו אורים ותומים. מצוות המילה היא דבר אדיר, ובמשך כל הדורות מסרו עליה את הנפש. זה ברור שהיצר הרע מנסה להסיח את דעתנו כדי שלא נתבונן, נדע ונתקן את המעשים. הוא מביא את האנשים לומר שהעוסקים במלאכה לא פעלו מספיק ולא עשו די. אמרתי פעם שצריך לשמוע, אך לדעת שלפני שאומרים ומבקרים יש לצום ולהתפלל יום או יומיים, ורק אז לומר מה לתקן".
"זהו חלק מעצת היצר הרע", המשיך הגר"א שיף, "לתלות את הבעיה באחרים ולא לקחת את הדבר על עצמו. אין הדבר תלוי אלא בי, אני צריך לעשות תשובה. זו דרך קלה להאשים את האחר ולא לתלות בעצמו. הקדוש ברוך הוא דורש מאיתנו. לומר שזו אנטישמיות – הכל נכון, ולא אכנס למה כן ומה לא, אך דרך התורה היא שכל אחד יתבונן בעצמו. קשה לומר על מה בדיוק הגזירה, אך הקדוש ברוך הוא נתן את מצוות ברית המילה באומרו 'ונתתי לך ולזרעך'. אברהם אבינו היה עמוד החסד, ואנו עומדים כעת לפני קבלת התורה".
עם סיום דברי הכיבושין המעוררים, פתחו את ארון הקודש והקהל כולו פרץ באמירת פרקי תהילים קורעי שמיים. הציבור אמר יחד את 'ספר רביעי' שבתהילים, וכן את פרק ק"ל "שיר המעלות ממעמקים" פסוק בפסוק, ולאחריהם נאמרו תפילות "יהי רצון" וי"ג מידות של רחמים.
בסיום מעמד התפילה הנורא, ערך הגאב"ד תפילת "מי שברך" מיוחדת לכלל חולי העיר אנטוורפן, והעתיר בתפילה לרפואתם השלמה והמהירה של גדולי ומנהיגי הדור הזקוקים לרחמי שמיים מרובים, האדמו"ר מויז'ניץ והאדמו"ר מבעלזא, בתוך שאר חולי ישראל.
0 תגובות