אלפי חסידי צאנז זכו לשהות בצל קודשו של האדמו"ר בימי חג הסוכות, ובפרט בימים האחרונים של החג, אז הגיעו המוני אורחים מכל קצווי תבל.
בערב החג הניח האדמו"ר סכך על גבי סוכתו הפרטית, מתוך טירחא של מצווה. בהמשך, בימי המועד זכו החסידים לחזות בנועם זיו עבודתו של האדמו"ר בנענועי ארבעת המינים, ובעריכת השולחנות הטהורים בסוכה הגדולה בחצר בית מדרשו הגדול בנתניה.
בליל הושענא רבה, בסיום עריכת הטיש, איגד האדמו"ר את עלי אגודת הערבות לבני משפחתו.
שיא אירועי הקודש היה בצאת החג, במעמד ההקפות שניות שערך האדמו"ר בלהב אש קודש, כאשר לפתע השתררה דממת קודש, בעת שהאדמו"ר פצח בדברות קודש לפני אלפי חסידיו, וכה אמר: "בחורים יקרים, אברכים חשובים, ישראל הרי אני כפרתכם. בזמן כה קדוש ונעלה מי שיקבל על עצמו להתחזק בגדרי הקדושה וישליך את הדברים הלא טובים, אני מבטיח ליד הספר תורה שיהיה נקי מכל פגם, וכל החטאים והעבר שלו הריני מקבל על עצמי".
תוך כדי הדברים שהותירו רושם עז, פצח האדמו"ר בשירת 'תקע בשופר גדול'. ויהי המקום לחרדת אלוקים, ורבים הרהרו בתשובה.
בהמשך, ערך האדמו"ר את שולחנו הטהור 'עפיל טיש', במהלכו קיים את מנהג זריקת תפוחי הישועות אל עבר אלפי החסידים.
