יום ההילולא קדישא של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי באתרא קדישא מירון ייזכר השנה - שנת תשפ"ו, כאחד המורכבים והמרגשים שידע ההר. למרות המגבלות המחמירות והמצב הביטחוני, האש במירון לא כבתה לרגע, היא רק נדדה בין הסמטאות, הציון והשבילים הנסתרים של הרי הגליל.
הצלם ארי קופרשטוק, שידיו מלאו עבודה לאורך כל היממה, מגיש תיעוד ויזואלי נדיר ומסכם של יום ההילולא. המצלמה שלו נדדה בין פנים הציון הקדוש שם שפכו יהודים דמעות כמים בתפילות לישועת הכלל והפרט, לבין חצר המערה, שם פצחו ההמונים שזכו להיכנס למירון בריקודים של דבקות.
אך הסיפור האמיתי של מירון השנה לא התרחש רק ברחבה המגודרת. קופרשטוק יצא לתעד את הגעת ההמונים בדרכים עקלקלות, דרך היערות והוואדיות המקיפים את ההר. בגלריה הנרחבת לא ניתן שלא להבחין בפרדוקס המדהים: בעוד אלו שזכו לאישור רשמי ועלו להר בבטחה נראו לעיתים מבויישים או מאופקים, דווקא אלו שהגיעו בדרכים לא דרכים, במסירות נפש בלתי נתפסת ובטיפוס מפרך בין העצים, היו אלו שפניהם קרינו אושר עילאי.
הסיפוק היהודי של מי שהצליח להיכנס אל הכפר בהצלחה, בא לידי ביטוי בכל פריים בגלריה. זוהי שמחה שאינה תלויה בדבר, שמחה של מי שהרגיש שרבי שמעון קורא לו והוא הגיע.
0 תגובות