אור שמונת הימים הגיע לשיאו במרכז חסידות קאליב בירושלים בליל זאת חנוכה, כאשר קהל החסידים התכנס לחזות בעבודת ההדלקה האחרונה של חג החנוכה של האדמו"ר מקאליב.
לאחר מעמד ההדלקה, ערך האדמו"ר "טיש לחיים" בו נשא דברות קודש. בדבריו, בחר האדמו"ר לצטט משל נפלא ומעורר השראה מזקינו, האדמו"ר מקאליב זצ"ל, המבטא את זעקתם של ישראל בכל הדורות:
"מעשה ביהודי שהיה חייב סכום כסף גדול לאחר, אך מחמת עניותו לא היה בידו לפרוע את החוב. בכל פעם שראה את המלווה ברחוב, היה בורח ומסתתר מרוב בושה וצער. פעם אחת, תוך כדי בריחתו, מעדה רגלו והוא נפל לתוך בור עמוק וחשך, ממנו לא יכול היה להיחלץ בכוחות עצמו.
בדיוק באותו רגע עבר המלווה מעל פי הבור. כשראה את בעל חובו מוטל בתחתיתו, זעק אליו: 'הרי כאן אתה נמצא! תן לי את כספי חזרה!'. ענה לו היהודי מתוך מעמקי הבור: 'ידידי היקר, דע לך שמכאן, מתוך הבור החשוך הזה, אין לי שום אפשרות להביא לך מאומה. רק אם תוציא אותי מהבור ותעזור לי לעמוד על רגליי במרחב, אוכל ללכת ולהשיג את הכסף ולהשיב לך את חובך'".
בנקודה זו הפטיר האדמו"ר: "זהו הנמשל לעם ישראל. יהודים זועקים לקב"ה 'ממעמקים קראתיך ה'' – ריבונו של עולם, אנחנו נמצאים בבור עמוק של גלות, קשיים וניסיונות. כדי שנוכל לעבוד אותך כראוי, לקיים מצוות ולפרוע את 'חובנו' הרוחני בעולם, עליך להוציאנו מהמיצר אל המרחב! תוציא אותנו מהבור, ובסייעתא דשמיא נעבוד אותך כראוי".






































0 תגובות