"מקדש מעט": הגר"ש אלתר ייסד את בית מדרשו במרכז בית שמש 

בית המדרש יוקם על שמו ולזכרו של האי ותיק וחסיד, הרה"ח המפואר ר' יעקב מנדלסון ז"ל, שיוקם אי"ה ברחוב רבי עמרם בשכונה.

את המעמד פיארו בהופעתם הכבודה, ראשי ישיבות, רבנים ומשפיעים, ובראשם ראש הישיבה הגה"צ רבי שאול אלתר, אשר נשא את המשא המרכזי. האדמו"ר מקאליש, הגה"צ רבי יעקב מאיר אלתר, בנו בכורו של האדמו"ר ה'פני מנחם' מגור זי"ע; הגה"צ רבי דניאל אלתר, ראש ישיבת 'נר ישראל'; הגה"ח רבי בצלאל וקסלשטיין, רב הקהילה; המשפיע הגה"צ רבי אברהם מרדכי אלתר; והגה"ח רבי ישראל מרדכי אלתר, מראשי ישיבה גדולה 'פני מנחם'. המעמד כובד בנוכחותו של אורח הכבוד מארה"ב, הגה"צ רבי מנחם מנדל כץ, אב"ד רסלוביץ, ועוד רבנים רומי מעלה לצד אישי ציבור בכירים.

את שרביט ההנחיה נטל בידו בטוב טעם מנהל המוסדות, הרה"ג ר' יצחק ביין, אשר פתח את המעמד בדברי ברכה נרגשים.

ראשון הדוברים, הרה"ג רבי ישראל מרדכי אלתר, מראשי ישיבת 'פני מנחם' ומרבני הקהילה בבית שמש, פתח את דבריו בסיפור רקע מרגש, שהיווה את היסוד להבנת עומק משמעותו של המעמד. הוא סיפר כי בביקורו הפומבי הראשון בבית שמש, עלה ראש הישיבה הגה"צ רבי שאול אלתר, למעונו של המרא דאתרא, הגאון רבי נתן קופשיץ, ובין הדברים אמר אז ראש הישיבה כי "בית שמש זה מקום שצריכים לתקן בו את כבוד התורה".

בדבריו המאלפים, הרחיב הגרי"מ אלתר והסביר את כוונת הדברים, בהביאו את דברי חז"ל על חטאם של אנשי בית שמש הקדומים, אשר ראו את ארון ה' ששב מן השבי, אך לא פסקו ממלאכתם לכבוד התורה, ולכן נענשו. "שמחה של מצווה", הסביר, "מתבטאת בכך שעוזבים את ענייני העולם הזה לכבוד התורה, והתכנסות זו היא התיקון האמיתי לאותו פגם".

אחריו נשא דברים נרגשים רב הקהילה, הגאון החסיד רבי בצלאל וקסלשטיין, שעמד על גודל השמחה בבניית 'מקום להשם'. בדבריו ציין את ההתאמה המיוחדת לקיים מעמד שכזה דווקא בימים אלו של ציפייה לבניין בית המקדש, שכן בנייתו של 'מקדש מעט' מהווה את מילוי החסר והשמחה האמיתית.

לאחר מכן נשא דברי חיזוק המשפיע הגה"ח רבי אברהם מרדכי אלתר, אשר העמיק במשמעות של בניית 'מקדש מעט' בזמן הגלות. בדבריו, הביא את מאמר חז"ל "כל דור שלא נבנה בימיו כאילו נחרב בימיו", ופירש על פי דרך החסידות כי בניין בית המקדש בדורנו אינו אלא בנייתם של עוד ועוד "פינות של אידישקייט". כל בית מדרש חדש, אמר, הוא חלק מבניין קומת השכינה.

את המשא המרכזי נשא ראש הישיבה הגה"צ רבי שאול אלתר. בפתח דבריו הבהיר כי אף שבשלושת השבועות ממעטים בשמחה, הרי שבניית מקום המוקדש לתורה, לגמילות חסדים ולתפילה בציבור היא היא "אתחלתא דגאולה" האמיתית.

ראש הישיבה העניק כדרכו פירוש רעיוני מעורר ומאיר עיניים לברכת "מי שברך", בה נאמר "הבאים בתוכם להתפלל". אין הכוונה רק לבאים בשערי בית הכנסת, אלא לאלה שהתפילה נכנסת אל תוכם ופנימיותם, תפילה הנובעת מתוך הלב. "זו המהות של שטיבל", הדגיש, "מקום של תפילה פנימית".

והוסיף והמליץ ברכה זו על בעלי המעשה - ר' יעקב מנדלסון ז"ל ויבלחט"א ידידו וממשיך דרכו הנגיד ר' פינחס ירט, אשר הם ודומיהם הם אלו אשר "מייחדים בתי כנסיות לתפילה" ונותנים צדקה לעניים, ועל כן זוכים לברכה מיוחדת. בסיום דבריו בירך את כל הקהל שיזכו לגדול בבית השם במהרה בימינו.

אחריו דיבר ראש ישיבת 'נר ישראל' לצעירים הגה"צ רבי דניאל חיים אלתר. הוא הזכיר את מאמר חז"ל כי קודם שהחריב הקב"ה את בית המקדש, כבר "נטה קו" לבניינו של הבית השלישי, והסביר כי הנחת אבן הפינה למקדש מעט בימינו היא זו שמקרבת את בניין בית מקדשנו.

דברי תורה וברכה נשא גם אורח הכבוד מארה"ב, הגאון רבי מנחם מנדל כץ, אב"ד רסלוביץ'. הוא עמד על המקור והמהות העמוקה של מעמד הנחת אבן הפינה, ומצא לו מקור נאמן בדברי יעקב אבינו בבית-אל, אשר הציב את האבן למצבה והכריז "והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלוקים".

את מגילת היסוד התכבד לקרוא הגה"צ רבי יעקב מאיר אלתר, בנו בכורו של הרה"ק ה'פני מנחם' מגור זי"ע. לאחר מכן יצקו המשתתפים הנכבדים את אבן הפינה, בקול רינה ותודה והמון חוגג.

המעמד המרומם ננעל בתחושה של שמחה והודיה על הזכות הגדולה להיות שותפים בבניינו של עוד מקדש מעט בישראל, אשר יהווה יד ושם נצחיים למורשתו המפוארת של הרה"ח ר' יעקב מנדלסון ז"ל, וימשיך להאיר באור התורה והחסידות על שכונת רמה ד' ועל העיר בית שמש כולה.