דמעות ברמת אלחנן: הספדים מרטיטים בהלוויית הבחור יחיאל יהושע גלאי זצ"ל

במסע ההלוייה השתתפו בצער כבד אלפים מתושבי העיר והשכונה, ובראשם המרא דאתרא הגאון רבי יצחק זילברשטיין, יחד עם הגאון רבי יהודה סילמן (רב ביהכ"נ ד'קהל חסידים'), הדוד הגה"צ המקובל רבי שמעון גלאי, והגאון רבי מנחם צבי ברלין (ר"י רבינו 'חיים עוזר').

הגר"י זילברשטיין נשא את ההספד המרכזי, דברי חיזוק והתעוררות, להלן תמלול מלא מדברי ההספד:

"אבד מאיתנו אדם, שאנחנו חושבים שהוא כיפר על כל השכונה. אדם שלא היה בו חטא, ייסורים, וכולנו יודעים שאדם כזה בדרך כלל מכפר על כולנו, אבד מאיתנו, זה מאד כואב לנו.

"אני רוצה לספר לחבריי מעשה שהיה, ישנו מעשה נורא על רבינו המהר"ל מפראג זיע"א, בשכנותו גרה משפחה שהיה להם בן יחיד, שהיה משותק ופגוע גופנית, ילד מסכן, שמתהפך על המיטה, שמעולם לא דיבר מילה. יום אחד בשעה שהמהר"ל ישב עם תלמידיו ולימדם תורה, הגיעה אליו אשה עם עוף בידה, ושאלה האם העוף כשר או טרף.

"אמר המהר"ל, שיביאו לפניו את הבן הפגוע של השכנים, וכשהגיע הציג בפניו את העוף, וצווה עליו שיפסוק את דינו של העוף. הילד מעולם לא דיבר, והמהר"ל פנה אליו ושאל אותו, יענקל'ה, מה דינו של מי ששגג והאכיל את העוף הזה. הילד הזה שמעולם לא דיבר, התבונן על העוף, ואז פתח את פיו ואמר 'העוף כשר, ומי שהטריף צריך כפרה'. ההורים שמחו שבנם הבריא, אולם באותו לילה הבן הלך לישון ולא קם משינתו...

"ההורים בכו מאד, וגם התלמידים לא הבינו מה התרחש לנגד עיניהם, ושאלו את המהר"ל, ילמדנו רבינו מה קרה כאן?

"בא המהר"ל והסביר מה קרה פה, הוא אמר שאותו ילד היה בגלגול הקודם רב מאד גדול והרביץ תורה בישראל, ועלה לשמים בכבוד גדול, אך היה לו חטא, ביום שישי אחה"צ באה לפניו אשה עם עוף, ושאלה אותו האם העוף כשר או טריפה, והרב הטריף, והיא נשארה בלי מזון לשבת. ולמעשה הוא טעה, העוף היה כשר בדיעבד.

"סיפר המהר"ל, שאמר הקב"ה אתה צדיק, אבל תראה איזה עבירה עברת, אי אפשר לשתוק על כזה סיפור, האם תרצה שתרד מדרגתך בגן עדן, או שאתה מוכן לבוא שוב פעם לעולם ותגיד שזה כשר, והוא החליט שרוצה לרדת שוב ולסבול, ולומר שהעוף הזה כשר, למען ישמעו ויראו. שיבינו כמה זה חמור שאדם לא משיב כהלכה, מה אתה מחמיר? שאלת את האשה אם יש לה עוף אחר, אשה גלמודה ואלמנה שנשארה בלי עוף לשבת? הרב בשגגה מיהר להורות, אבל בכל זאת היה עליו תביעה. לכן הוא התגלגל שוב ותיקן את זה, סגר את העיניים והלך לעולם שכולו טוב.

***

"אני רוצה לספר לחבריי עוד מעשה נורא ממש, אני למדתי באופן קבוע שישים שנה עם גיסי מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי זצוק"ל, פעם אחת הלכתי ברחוב דבורה הנביאה, ובא אדם ועצר אותי, ואמר לי אני רוצה משהו להגיד לך, אני משתומם ממה שהולך פה, יש לי פה ילד בגיל שבע, הוא נעצר מול ישיבת 'בית מאיר', והתחיל להצביע ולומר לי: 'אבא, בקומה העליונה אומרים שיעורים, ובקומה השניה חוזרים על השיעור, ושם אומרים חבורות, וכאן אוכלים ארוחות'...,

'האבא השתומם מאד, הוא מעולם לא היה פה, אבל מה, לפני שבע שנים נפטר להם בן בחור, וכעת זה ילד אחר שנולד להם, והוא אומר בדיוק מה הולך בתוך הישיבה, למרות שאף פעם לא היה שם. האבא מאד נבהל, ועצר אותי.

'אמרתי לו בא נעלה לגיסי רבי חיים. רבי חיים שמע וראה, ואמר: 'הפשט הוא שהוא היה בעולם, והלך לעולמו, וכעת הוא חזר שוב פעם לעולם, והמלאך הרי משכיח את הכל בעת הלידה, ואת הפרט הזה הוא שכח להשכיח ממנו, שהוא למד בישיבה פעם...

***

"אנחנו צריכים לדעת, שאנחנו חושבים שהנפטר הזה שכעת עומד פה, שיש לו כזה משפחה גדולה ונפלאה, הוא כרגע עלינו מגן, וכשיהיה בגן עדן הוא גם מגן עלינו, מתי? אם אנחנו נדע להעריך וללמוד מוסר מהדברים האלה.

"הקב"ה לא מוותר על שום חטא, והקב"ה על כל מי שרק תורם משהו – מרים אותו מעלה מעלה, אנחנו רוצים להגיד שכולנו מאד מצטערים בצער, אבל הוא מגן בעדינו, וכולנו יחד נלמד מוסר ונדע שאין פה ויתורים בעולם, אין ויתורים בעולם! על כל דבר אדם מביא למשפט, וכעת אנחנו נדע להעריך אותו, הרבה זכויות היה בשכונה בגללו.

"רוצים להגיד לאבא שלו ולכל המשפחה שהוא ינוח כעת על משכבו, ואנחנו נשתדל מאד ללכת בעקבות הצדיקים והמשפחה המפוארת הזו, לעשות מה שצריך, ולהרבות תורה ויר"ש מה שצריך, ותהא נשמתו צרורה בצרור החיים".

***

כמו כן, במהלך הספדו של האבא הרה"ג ר' מרדכי גלאי, הביא כי אחיו הגה"צ רבי שמעון גלאי, וכן הגר"י סילמן, אמרו לו כי אין לנפטר חיבוט קבר, ובאמצע ההספד פנה אל הגר"י זילברשטיין ושאל האם מסכים עם ההכרעה, והגר"י השיב בנחרצות 'בטח'!

לאחר מכן, בשיחה עם האבא הוסיף הגר"י זילברשטיין ואמר לו: 'יש כעת התעוררות גדולה, קיבלתם נשמה נקיה, והשבתם נשמה נקיה'.