פרח שנגדע בסערת המערכה: אלפים ליוו בדמעות את הבחור יוסף אייזנטל ז"ל למנוחות

היכל הישיבה, שבו עמל המנוח בתורה רק יממה קודם לכן, הפך לרחבת הספדים רוויית דמעות. דמותו של יוסף ז"ל, שהיה ידוע בשקידתו העצומה ובמידותיו הנאצלות, עמדה לנגד עיני חבריו הבוכיים שלא הצליחו לעכל את הבשורה המרה.

את מסע ההספדים פתח מנהיג הפלג הירושלמי, הגאון רבי עזריאל אויערבאך, אשר בקול חנוק מדמעות עמד על מעלתם של אלו המוסרים נפשם על כבוד התורה והגדרתם כ"קרבנות ציבור". אחריו נשא דברים ראש ישיבת פוניבז', הגאון רבי שמואל מרקוביץ, שתיאר את גודל האבידה לישיבה ולעולם התורה כולו, בציינו כי המנוח היה "פרח שעלה בסערה השמיימה מתוך קידוש השם".

רגעים קשים מנשוא נרשמו כאשר עלה להספיד הסבא, מרא דאתרא רמות ג' הגאון רבי אוריאל אייזנטל, שביכה את הנכד שהיה משוש חייו. רבני הישיבה, הגרא"ח טוקרה והגרש"ד כהן, העלו קווים לדמותו כבחור שכל רצונו היה לגדול בתורה וביראת שמיים.

המרא דאתרא של רמות ב', הגאון רבי משה דרוק, עמד על הטרגדיה הפוקדת את השכונה כולה עם לכתו של בחור כה אהוב ומבטיח.

שיאו של המעמד היה בהספדו של האב השכול, הגאון רבי שלמה אייזנטל, מראשי ישיבת 'אהל תורה'. בקול רועד ובלב שותת דם נפרד מבנו יחידו, כשהוא מקבל עליו את הדין באהבה ומעורר את המלווים לתשובה ולהתחזקות בעמלה של תורה, הדרך שבה צעד בנו כל חייו הקצרים.

עם סיום ההספדים יצא מסע ההלוויה רגלית לכיוון הר המנוחות, כשאלפי בני ישיבות מלווים את המיטה וממאנים להיפרד מהחבר שהיה סמל לשקידה וטהרה ועלה למרומים כקורבן ציבור.