מאות מחסידי קרעטשניף י-ם התכנסו בליל שישי האחרון לסעודת הודאה רבתי לפני בורא כל עולמים, לציון יובל שנים בדיוק, ליום הצלתם הפלאית של אדמו"רי בית קרעטשניף, האדמו"ר הרה"ק זצ"ל ובנו וממלא מקומו האדמו"ר שליט"א, מתאונת דרכים מחרידה וקטלנית.
בסעודת ההודאה המרוממת נטלו חלק כלל החסידים, ובראשם האדמו"ר וכל בני משפחת המלוכה, וכן חתניו האדמו"רים מפיטסבורג ואלעסק בית שמש, לצד רבנים ואישי ציבור נוספים.
במהלך הסעודה, הרחיב הרבי בדברי תורה, שבח והודאה נרגשים לפני ה' יתברך על כל הטוב אשר גמל עמם, ועל הנס הגלוי שהתחולל עמם לפני חמישים שנה. לאחר מכן נשא דברים האדמו"ר מאלעסק.
סיפור נס ההצלה:
האירוע אירע ביום חמישי, ט"ז במר-חשוון תשכ"ו, פרשת וירא. בשעות הבוקר יצא האדמו"ר מקרעטשניף י-ם, שהתגורר באותם השנים בקריית אתא (כפר עטה, כפי המכונה אצל החסידים), לכיוון חיפה. מטרת הנסיעה הייתה בירור פרטים אודות בניית הקומה הנוספת לבית מדרשו הגדול, ולצפות בתערוכת ארונות קודש מיוחדים שהובאו ארצה, אשר ניצלו מבתי כנסיות ובתי מדרש שנחרבו ע"י הנאצים ימ"ש בשנות השואה האיומה.
ברכב נהג הרה"ח ר' אברהם שטרן ז"ל, אשר נספה באופן טראגי בתאונה. עמו נסעו הרבי זצ"ל, בנו הגדול ויורש העצר דאז, לימים האדמו"ר מקרעטשניף י-ם (שהיה אז בן 19), וכן האדריכל שהיה אמון על פרויקט הבנייה. הרבנית ע"ה של האדמו"ר, נסעה ברכב נפרד.
האדמו"ר זצ"ל ובנו שליט"א ישבו בספסל המרכזי של הרכב. במהלך הנסיעה, באזור "מפרץ חיפה", שהיה אז צומת מרכזי המחבר בין מספר עיירות לעיר חיפה, אירעה התאונה הקטלנית. אוטובוס שנסע לכיוון חיפה פגע במשאית להובלת סחורות. כתוצאה מהמכה, המשאית המשיכה בתנועה בלתי מבוקרת, חצה את הכביש ופגע בעוצמה רבה ברכבם של הרבי והפמליה. כתוצאה מההתנגשות הראשונה, רכבו של הרבי נזרק קדימה והתנגש בטרקטור שנסע לפניו.
התוצאות היו קשות: הנהג, ר' אברהם שטרן ז"ל, נמחץ למוות במקום ונפטר בדמי ימיו כבן 40. למרבה הזוועה, הלחץ הפתאומי של מושב הנהג נדחף אל הספסל האחורי וריסק את האדמו"ר זצ"ל, אשר איבד את נשימתו והתעלף במקום. רק כאשר הוכנס האדמו"ר לאמבולנס והוסר הלחץ חזר הרבי זצ"ל להכרה, ב"ה.
כיוון שהאדמו"ר לא נפגע גופנית, ומשנוכח כי נשימתו חזרה לסדרה, ביקש שלא להגיע לבית החולים, ובמקום חתם הרבי על שחרור על אחריותו, לקח מונית ונסע בכוחות עצמו חזרה לביתו ש'בכפר עטה' (קריית אתא), כשהוא דורש שיזעיקו רופא שיבדוק אותו בביתו הפרטי.
בניגוד לאב, בנו האדמו"ר שליט"א נפצע בתאונה קשה. הוא איבד דם רב והוכנס לאמבולנס נוסף, בו איבד את הכרתו ונפל למצב של קומה, והובהל לבית החולים לקבלת טיפול מציל חיים.
כאשר הגיע הרבי זצ"ל לבית המדרש, הבחינו התלמידים כי הוא חיוור, חלש, ומהלך בכבדות. לאחר שהושב על מקומו, שאל הרבי אם שמעו משהו, וכשענו בשלילה, סיפר בקושי על התאונה וביקש שיבררו מה עלה בגורלו של בנו האהוב.
תוך כדי, סיפר הרבי "הייתי במצב קשה מאוד, אך הקב"ה ריחם עליי וחזרתי להכרה עוד לפני שהגעתי לבית החולים". בדמעות אמר הרבי כי הוא מקווה שכל המעורבים שלמים, ניגש לארון הספרים, הוציא את הספר "נועם אלימלך", ופתח אותו באקראי. הספר נפתח לפרשת "שמות" (דף לב ע"ב), שמתחילה במילים "וארד להצילו... ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי". הרבי נישק את הספר והשיבו למקומו.
הרבי טופל והתאושש בביתו בסייעתא דשמיא. בנו שליט"א שהה בבית החולים מספר שבועות, ובחסדי שמים שב גם הוא לאיתנו. (יש לציין כי לאחר מספר ימים בקומה, התעורר האדמו"ר שליט"א וביקש מיד שיביאו לו תפילין).
כתודה והודיה על הנס הגלוי, החלו חסידי ומתפללי בית המדרש לערוך "קידושא רבא" בכל שבת בבוקר לאחר התפילה, לסירוגין, במשך שנה שלמה. בעקבות כך, שינה הרבי זצ"ל את מנהגו לערוך את הקידוש בביתו, ומאז ועד היום נותר המנהג לערוך את הקידוש בבית המדרש ברבים.
בנוסף, מידי שנה בשנה, מתקיימת סעודת הודיה מפוארת ביום ט"ז בחשוון, לזכר הנס הגדול. מנהג זה נמשך גם לאחר הסתלקותו של הרבי זצוק"ל, כאשר בנו וממלא מקומו, האדמו"ר, שהוא עצמו מבעלי הנס, עורך את סעודת ההודאה המרכזית.
0 תגובות