במחתרת ובכניסות נסתרות: כך היו חוגגים את ימי הפורים בתוככי שכם בלי אישורים

המעמד, שהפך לשם דבר בהר הגריזים והסביבה, איחד תחת קורת גג אחת את רבני הישיבה ובראשם הגאון רבי אליקים לבנון, לצד אורח הכבוד הגאון רבי דוד דודקביץ', רב היישוב יצהר וראש ישיבת "רועה ישראל". בין המשתתפים בלטו בוגרי המוסדות לדורותיהם וכן הלוחם עמיחי שינדלר, מי שזכה לנס גלוי לאחר שנפצע אנושות בקרבות השבעה באוקטובר, והתקבל בחיבה יתרה על ידי הקהל.

לאחר סעודת המצווה וריקודים סוערים שנמשכו שעות ארוכות, נשא דברים רב השומרון וראש הישיבה הגאון רבי אליקים לבנון, שעמד בדבריו על מהות עניין "לך כנוס את כל היהודים" בימים אלו. בדבריו הדגיש הרב כי הכינוס בישיבה אינו רק עניין פנימי, אלא מסר לכלל ישראל: "אנו זקוקים לקיבוץ גדול של הלבבות. הניסים של הקדוש ברוך הוא מופיעים כאשר עם ישראל מתכנס כאיש אחד בלב אחד". הרב התייחס בדבריו גם למאבקים על קדושת המחנה ושיבח את העמידה האיתנה על גדרי הצניעות וההפרדה, בציינו כי רק מתוך אחדות וקדושה נזכה לראות בנהפך הוא.

שיאו של המעמד נרשם עת נשא דברים הגאון רבי דוד דודקביץ', אשר בדבריו שרטט את דמותו של בן התורה שפניו וליבו לשמים, וחשף סיפור מרגש ומסעיר מימים עברו בקבר יוסף הצדיק בשכם. הרב תיאר בערגה כיצד היו נוסעים באישון ליל הפורים, בדרכים נסתרות ובכניסות לא מוכרות מצפון מערב לתל שכם, כדי לשהות במתחם הציון הקדוש עוד לפני עלות השחר. היינו ישנים שם מעט, וזוכים לקרוא את המגילה גם בי"ד וגם בט"ו, בתוך הציון, שיתף הרב את הקהל המרותק. בדבריו העלה על נס את החזרה המבורכת לקיום תפילות שחרית במקום לאור יום, והודה לראש המועצה יוסי דגן ולח"כ צבי סוכות על פועלם למען המקום הקדוש.

את סדרת הנאומים חתם ראש הישיבה הרב שחר אימבר, שעמד על המושג "מעשה אבות סימן לבנים" ועל היכולת של המלך להושיט את השרביט לכל מי שמבקש להתעלות, דווקא כאשר האויב מנסה להרים ראש. מנהל הישיבה יהודה צוקרמן ומנכ"ל המוסדות אליסף פרשן סיכמו את האירוע בסיפוק, וציינו כי הרוח הגדולה השואבת מכוחה של תורה ושמחה היא זו שבונה את הדורות הבאים של עמלי התורה והעוסקים בצרכי ציבור באמונה. המעמד הסתיים בשירה חרישית של "בני היכלא" ובתפילה כי חודש אדר יביא עמו ישועות גדולות לכלל ישראל.