ביעור בתוך הלב: בביהמ"ד 'פני מנחם' שבירושלים חגגו בליל שישי האחרון במעמד מפואר את סיום מסכת 'עבודה זרה', שנלמדה בחבורה בידי בני הקהילה במסגרת 'העמוד היומי'. המעמד נערך בראשות ראש הישיבה הגאון רבי שאול אלתר ובהשתתפות אורח הכבוד האדמו"ר מ'תולדות יהודה' סטיטשין.
האירוע שנערך ביום ז' בתמוז, יומא דהילולא של האדמו"ר בעל ה'לב שמחה' מגור זי"ע, התקיים בשילוב סעודת הודאה על הנסים והנפלאות שזכינו לראות בימים אלו בעינינו. במעמד נשאו דברים: רב הקהילה הגר"ב וקסלשטיין, הרב יוסף רוזנטל והדיין הגאון רבי יוסף יוזפא רוזנברג, וכן הרה"ג רבי מרדכי ליפל, נכד האדמו"ר בעל ה'פני מנחם' מגור זי"ע.
במרכז האירוע נשמעו דברות קודשו של ראש הישיבה, שכדרכו קישר מהנלמד במסכת לדרך העבודה. בתוך דבריו הזכיר את הפסוק 'לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני' שעליו אומר רש"י 'כל זמן שאני קיים'. וכי שייך, שאל רה"י, לומר על הקב"ה 'כל זמן שאני קיים'?
אלא שאי אפשר להגיע לביעור עבודה זרה, אלא כאשר הקב"ה נמצא בתוך הלב. ולכן 'כל זמן שאני קיים' כך אפשר לקיים 'לא יהיה לך'. ואיך מגיעים לכך? רק כאשר הלב מלא וגדוש כולו בתורה.
האורח, האדמו"ר מ'תולדות יהודה' סטיטשין, נשא את המשא המרכזי ובו עמד על מעלת המתגוררים באר"י ש'כל מי שדר בה דומה שיש לו אלו'ה, אך מי שקובע עתים לתורה זוכה לדרגה של בן ארץ ישראל, בכל מקום שהוא. והמליץ בדרכו ברמזים וגימטריאות ע''ד הפנימיות: כי בי-ה ה' צור עולמים, שמי שזוכה להגות בתורה שעליו נאמר 'עולמך תראה בחייך', דומה למי שהגיע כבר לעולם הבא.
לכבוד המעמד ראו אור החיבורים 'הערות והארות' – מקבץ משיעורי רה"י שנמסרו בקו על מסכת ע"ז והם יראו אור בע"ה בספר 'לעבוד ולמשא', וכן החיבור הייחודי 'עבודה פשוטה' שבו קובצו חידושיהם של בני הקהילה שהועלו במסגרת 'שלוחת הפשט' הקיימת ב'בית המדרש הטלפוני'.
0 תגובות