הראשל"צ חשף בליל שבת קודש את השיחה האחרונה שלו עם אביו מרן זצ"ל

את שיחתו פתח הראשל"צ בפלפול למדני בסוגיית הגמרא בסוף מסכת הוריות, בעניין "סיני ועוקר הרים – הי מנייהו עדיף". בדבריו הסביר כי למרות שהסברא האנושית נוטה להעדיף את ה"עוקר הרים" החריף, הגמרא מכריעה כי "סיני עדיף".

בהקשר זה הביא הראשל"צ את דברי ה'חזון איש', והסביר כי אי אפשר להגיע לסברא ישרה ואמיתית ללא ידיעה רחבה בכל חלקי הש"ס. "רק מי שהוא 'סיני' ובקיא בש"ס, זוכה שסברותיו יהיו קולעות אל המטרה ומכוונות לאמיתה של תורה גם בפסיקת ההלכה", הדגיש.

במהלך דבריו, הרעיף הראשל"צ שבחים על ראש הישיבה הגר"א טופיק ובנו הגר"י טופיק. "אני מעיין בספרים של ראשי הישיבה שנמצאים אצלי בבית – 'אדרת אליהו', 'עמודי שש', 'קול אליהו' ו'תהילת יצחק'. רואים שם שילוב נדיר שקיים כאן בישיבה: עיון עמוק בסברות נפלאות יחד עם בקיאות מקיפה במפרשים ובפוסקים".

הראשל"צ ציין כי הישיבה היא מיזוג רוחני של גדולי הדור האחרון: "יש כאן את תורת מרן אבא זצ"ל יחד עם תורת הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל. הם היו חברים בלב ונפש והנחילו את דרכם הייחודית לראשי הישיבה". על הגר"א טופיק הוסיף: "הוא שריד לדור דעה, מיחידי הסגולה שקיבלו תורה מהגאון רבי עזרא עטיה זצ"ל. אני זוכר אותו עוד מימינו בכולל 'חזון עובדיה', הוא היה הארי שבחבורה ובולט מעל כולם בעיון הישר שלו".

ברגע של גילוי לב, שיתף הראשל"צ את הבחורים בפרטים מרתקים על שנות צמיחתו של אביו מרן זצ"ל. הוא סיפר כי מרן סיים את הש"ס כולו כבר בגיל חמש עשרה, ושוב בגיל תשע עשרה.

"כשהיה מרן בגיל עשר, אביו לקח אותו לבגדד כדי לסייע במסחר", סיפר הראשל"צ, "אך הוא נמשך אל הקודש ונכנס לבית המדרש 'בית זלכה'. שם, בבית המדרש העתיק, השתתף בלימודם של גדולי חכמי העיר. הגאון חכם סלמן עבודי זצ"ל, אב"ד בגדד, שהבחין בילד הפלא, אמר לאביו של מרן: 'הבן הזה גדול בישראל יהיה'. הוא ראה כבר אז שלגדולות נוצר, וההכרה הזו נתנה למרן את הכוח לקבל על עצמו עול תורה ולשקוד על דלתי הש"ס והפוסקים ללא הרף".

הראשל"צ חתם את השיחה בסיפור אישי ומרגש משבועיים לפני פטירת אביו: "בשבת חול המועד סוכות, כשמרן סבל מכאבי תופת, הוא ישב בליל שבת ועמל בתורתו של ה'נודע ביהודה'. הוא התפעל מהדרך בה הנוב"י מדמה מילתא למילתא ומחלק ביניהן. כשראה אותי בשעות הקטנות, קרא לי לשבת לידו והמשכנו לדון בדברי התורה. זוהי אהבת תורה שאינה תלויה בדבר".

בסיום דבריו האציל הראשל"צ מברכת קודשו לתלמידי הישיבה, שיזכו לגדול בתורה וביראת שמים ולהיות הדיינים ומנהיגי העדות של הדור הבא.