תפילות יום הכיפורים התקיימו בהיכלה של ישיבת 'כסא רחמים' בראשות הגה"צ הרב צמח מאזוז. המונים מבוגריה של הישיבה הגיעו מכל רחבי הארץ להסתופף בצילה של הישיבה ביום הקדוש בשנה.
עם פתיחתו של היום הקדוש, כהוראתו של אחיו - ראש הישיבה הגאון רבי מאיר מאזוז זצ"ל אשתקד, קודם תפילת 'כל נדרי' העתיר הגר"צ בתפילה עבור החטופים בשבי חמאס שֵׁם שֵׁם. על החיים שישובו במהרה לביתם בריאים ושלמים, והחללים שיוחזרו גופותיהם לקבר ישראל.
בדברי הכיבושין שנשא קודם תפילת 'כל נדרי' עורר הגאון הרב צמח כי יש לנצל היטב את יום הכיפורים שנתן לנו הקב"ה, בדבריו הטעים הרב צמח את העניין ואמר כי לפי שישנם עבירות שאינן מתכפרות אלא ביוה"כ בלבד. בהמשך אמר הגר"צ כי הכל חשים ומרגישים כעת כי הגאולה קרובה יותר מתמיד, וזאת גם בצל מאורעות הזמן. בהקשר לכך אמר הגר"צ כי השבוע פנה ושאל את אחד ממקורביו מדוע החמאס בכל זמן מקשה יותר ויותר את עורפו ומסרב לשלח גם את מספר החטופים שנותר בידם אף שהוא מועט, וזאת למרות שהכו בהם רבות וקשות, במיוחד בעת האחרונה שהכו ביד קשה וכן הפילו להם עשרות בניינים וכיו"ב. השיב הרב צמח כי ענה לאותו אחד כי אדרבה זו התשובה, הקב"ה רוצה להראותנו בסוף "כימי צאתך מארץ מצרים הראנו נפלאות".
קודם הפיוט 'לך אלי תשוקתי' הזכיר הגאון הרב צמח כי פיוט זה ביקש מרן ראש הישיבה זצ"ל לאומרו השנה בהלוויתו, וציין כי באמירתו יש לשים לב למילות ולכיון בוידוי. לאחר מכן מכר הגר"צ את 'ברכת השנה'.
בהוצאת ספר 'כל נדרי', כיבד הרב צמח בישיבה הקטנה את הבחורים המתחייבים לקבל על עצמם שלא להפסיק בדברים בטלים בסדרי א' וב' עד לסוף זמן חורף השנה. ובישיבה הגדולה לאלו המקבלים על עצמם סך מסוים של דפי גמרא. באמירת תפילת 'כל נדרי' לפני התיבה עברו המשגיח הגר"מ סגרון, הגר"נ מאזוז והגר"ר מאזוז מרמ"י הישיבה.
קטע מרטיט נרשם השנה עת ערך הגאון הרב צמח לאחר 'כל נדרי' את הסתלקותם לשמי מרום של גדולי וחכמי ישראל כפי המנהג, והזכיר לראשונה השנה בתוכם את אחיו ראש הישיבה זצ"ל כאשר קולו נשנק מבכי ודמע. בתפילת ערבית עבר לפני התיבה הגאון רבי עובדיה מאזוז, בנו של הגר"צ ומרמ"י הישיבה. בסיום תפילת ערבית עברו המוני תלמידי ובוגרי הישיבה לברכת 'גמר חתימה טובה' כנהוג.
לאחר תפילת ערבית קרא הגאון הרב צמח וביקש שלא להתעכב בלימוד ובתפילה יתר על המידה בלילה, הגר"צ הוסיף ואמר כי זוהי עצת היצר הרע שאומר שכעת ילמד וירבה בתחינות, אולם לבסוף מחר העייפות גוברת ונמצא יוצא שכרו בהפסדו. אך ביקש קודם לקרוא את משניות מסכת יומא כפי הנהוג וכן הוסיף ושיבח את הבחורים שקיבלו את עצתו לערוך תענית דיבור ביום הקדוש. לאחר מכן ביקש הגאון הרב צמח לנצל את היום הקדוש ולהעתיר בתפילה ובתחינה עבור שנים מבוגרי הישיבה שחלו ל"ע, וכן ערך בעבורם בעצמו יחד עם בחורי הישיבה את סדר תפילה לחולה.
במילות חיזוק שנשא קודם שחרית אמר הגר"צ כי זכות וחובה גדולה מונחת על כתפיהם של בני הישיבות וצריכים הם להתפלל ביוה"כ לא רק עבורם, אלא בעבור כל העולם היהודי כולו. בנוסף עוד הוסיף הרב צמח והקשה מדוע קבעו את הפטרה יונה דווקא בתפילת מנחה, ולא בתפילת שחרית? הרב צמח השיב ע"ד המוסר כי בשחרית עוד ישנו חיזוק מסוים בהשתפכות ובזעקה בתפילה של יום כיפור, אולם במנחה רבים אומרים לעצמם כי הנה הגיעה עת המנחה וכבר חלף ועבר היום ועולה ייאוש בלבם, ולכך באה הפטרה יונה דווקא בתפילת המנחה, לעורר ולומר כי לעולם אין יאוש, וכוחה של התפילה גדול. בתפילת שחרית עבר לפני התיבה הגאון הרב יצחק בוכריץ, מרמ"י הישיבה.
פתיחת ההיכל של הפרנסה אשר נמכרת בכל תפילה בימים הנוראים בדפי גמרא, הגיע בסך הכולל בכל תפילות יום הכיפורים למספר שיא של למעלה מ-30 אלף דף!
קודם תפילת מוסף עורר הגר"צ ואמר כי זוהי התפילה המרכזית ביום שכלול בחזרתה סדר עבודת כהן גדול ביום הכיפורים ויש להשתפך בה לפני הבורא. בתפילת מוסף עבר לפני התיבה הגאון רבי רפאל מאזוז, בנו של הגאון הרב צמח ומרמ"י הישיבה. תפילת מוסף הסתיימה בשעה 15:00 כאשר לאחר מכן ניתן רווח של כחצי שעה, לתהלים או למנוחה קלה על הסטנדר עד לתפילת מנחה.
קודם תפילת מנחה ציין הרב צמח למאמר חז"ל שאמרו (ברכות ו' ע"ב) ש"לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה, שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה", ולכן זה מראה עד כמה כוחה של תפילת מנחה ויש להשקיע בה. לפני התיבה עבר הגאון הרב נסים מאזוז, מרמ"י הישיבה.
במילות כיבושין שאמר קודם הנעילה התבטא הגר"צ כי אלו הדקות האחרונות של היום הקדוש וכל אחד יראה לנצלם לתשובה שלימה באמת. בצאת הצום תקע הגאון הרב צמח בשופר, כאשר בסיום התפילה - בזמן רבנו תם - ערך את ההבדלה כשלאחר מכן עברו לפניו כלל בחורי הישיבה ובוגריה לברכת 'כה לחי' ו'תזכו לשנים רבות' כנהוג. בעת זו עורר הגר"צ להקפיד על קביעות של מספר שעות מסוים בימי בין הזמנים ושלא לבטלו. אמת מה נהדר היה המראה אשר כמידי שנה בצאת כיפור, לאחר טעימה קלה של מיני מזונות שמוגשים מחוץ לבית המדרש, שבים ויושבים מיד כלל בני הישיבה לסדר לימוד ממושך.
0 תגובות